פילולוגיה – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד |
מ הגהה, עיצוב |
||
שורה 1:
'''פילולוגיה''' (ב[[עברית]]: '''חקר תעודות'''; מ[[יוונית]]: '''פילוס''' - '''Φιλος''', שפירושו אוהב או ידיד, ו'''לוגוס''' - '''λογος''', שפירושו מילה) היא מחקר של טקסטים כתובים או נמסרים על פה, בעיקר טקסטים עתיקים, תוך שימוש בכלים מתחום חקר השפה והספרות כדי להכריע בשאלות שקשורות להבנת תוכנו, קביעת נוסחו המקורי, זיהוי מחברו, השתלשלות מסירתו והעתקתו וכיוצא בזה.
במסורת האקדמית של מספר אומות, המונח פילולוגיה במובנו הרחב, מתאר את המחקר של השפה יחד עם הספרות, ההיסטוריה והרקע התרבותי שלה, שהם הכרחיים להבנת יצירות ספרות וטקסטים אחרים של התרבות. מכאן שבנוסף לניתוח הלשוני של הטקסט העיסוק בפילולוגיה נושק גם לעיסוק ב[[היסטוריה]], [[ארכאולוגיה]], [[בלשנות]], [[רטוריקה]], [[הצפנה]], ו[[פילוסופיה]].
לעיתים משתמשים במונח פילולוגיה כמונח נרדף ל[[בלשנות]], כלומר מחקר מערכות התקשורת האנושית, בעיקר כאשר המחקר מתבסס על טקסטים קדומים. במקרים אחרים משתמשים בו כדי לתאר את ענף [[בלשנות היסטורית|הבלשנות ההיסטורית]] (דיאכרונית), שעוסקת בחקר מקורות השפות והקשרים העתיקים ביניהן, ענף שמאפשר, בין השאר, לפרש מילים בשפה אחת מתוך שפה אחרת, דרך זיהוי מקור משותף. זאת בניגוד לבלשנות הסינכרונית, העוסקת במבנה השפה כפי שהוא, שהיא עיקר עיסוקם של הבלשנים
==הענפים של הפילולוגיה==▼
===פילולוגיה השוואתית===
פילולוגיה השוואתית חוקרת את הקשרים בין שפות שונות. לדוגמה, הדמיון בין [[סנסקריט]] לשפות האירופאיות שהתגלה כבר ב[[המאה ה-16|מאה ה-16]], הוביל לספקולציה אודות [[פרוטו שפה]] משותפת שממנה צמחו כל השפות האלה (ראה [[שפות הודו-אירופיות]]).העניין של פילולוגים בשפות עתיקות הוביל למחקר של מה שנקרא ב[[המאה ה-18|מאה ה-18]] שפות "אקזוטיות" מכיוון שהן יכלו לפתור בעיות שקשורות לפענוח המקורות של טקסטים עתיקים.
===שחזור טקסטים===
הפילולוגיה כוללת בתוכה גם אלמנטים של [[ביקורת טקסט]] (Textual criticism או
טכניקות אלה קשורות באופן הדוק לפרשנות, ולכן אין גבול ברור בין פילולוגיה ל[[הרמנויטיקה]]. כתוצאה מכך, כשלטקסט יש חשיבות פוליטית או דתית (לדוגמה, שחזור של המקורות של ה[[בשורות]] הנוצריות), קשה להגיע למסקנות אובייקטיביות.
=== פענוח של טקסטים עתיקים ===
ענף נוסף של הפילולוגיה הוא פענוח של מערכות [[כתב]] עתיקות. ענף זה התפתח והתפרסם במהירות באמצע [[המאה ה-19]], בעקבות פענוח הדקדוק ה[[מצרים|מצרי]] ו[[אשור|האשורי]]. עם הפענוח הסנסציוני של [[כתב הירוגליפי|כתב החרטומים]] על ידי [[ז'אן-פרנסואה שמפוליון]] בעזרת [[אבן רוזטה]] שהתגלתה
העבודה על פענוח של שפות עתיקות מ[[המזרח התיכון]] התקדמה במהירות. באמצע המאה ה-19 [[הנרי רולינסון]] (Henry Rawlinson) ואחרים פענחו את [[כתובות בהיסטון]] (Behistun Inscription), המתעדות את אותו מלל ב[[פרסית עתיקה]], ב[[עילמית]] (שפת בני [[עילם]]) וב[[אכדית]], על ידי שימוש בווריאציות שונות של [[כתב יתדות]] לכל שפה. הבנת כתב היתדות הובילה לפענוח השפה ה[[שומרית]]. השפה ה[[חתית]] פוענחה בשנת [[1915]] על ידי [[בדז'יך הרוזני]].
ב[[יוונית עתיקה|יוונית העתיקה]], [[כתב ליניארי ב']] פוענח בשנת [[1952]] על ידי [[מייקל ונטריס]] (Michael Ventris), שהדגים כיצד הכתב מתעד צורה מוקדמת של יוונית, שמוכרת כיום כ[[מיקנית]]. [[כתב ליניארי א']], מערכת הכתב שמתעדת את שפת של [[התרבות המינואית]] עדיין לא פוענחה, למרות הניסיונות הרבים.
הפענוח של שפות עתיקות נמשך בעבודה על [[ההירוגליפים של המאיה]] והשפה ה[[אטרוסקית]]. ישנן שפות שאת מערכת הכתיבה שלהן איננו מבינים כיום כגון הכתב הוויקינגי העתיק. לפיענוח טקסטים בשפות אלו עשויה להיות השלכה משמעותית על המחקר ההיסטורי כפי שהיה לפיענוח [[כתב הירוגליפי|כתב החרטומים]] בעזרת [[אבן רוזטה]].
ישנם קשיים רבים בלימוד שפה לא מוכרת. החל בלימוד האותיות ועד ללימוד משמעות המילים וה[[תחביר]].
==גרשם שלום על פילולוגיה==
[[גרשם שלום]], מייסד חקר ה[[קבלה]] וגדול חוקריה, נעזר רבות בשיטה הפילולוגית. בהספדו לידידו [[יוחנן לוי]], שנפטר ב-[[1945]], תיאר שלום את הפילולוגיה ואת משימת הפילולוג, כלהלן:
{{ציטוט|תוכן=מותר לשאול: מה משמעותו של מושג זה 'פילולוג'? הפילולוג הוא '''ידיד הלוגוס''' במובן הכפול (או שמא הייתי צריך לומר: האין-סופי ?) של מלה זו. הפילולוג הוא שומר המלה, אבל גם שומר ה-ratio, '''המשמעות''' שבספרים. הוא חודר להקשרים שבדברים ובמלים, לבעיות הגנוזות בהם. משמרת זו על ה-logos, שהוא עומד בה, עושה אותו למתורגמן של '''ערכים''', לשומר על המסורת. ללוי הייתה הכרה מלאה של תפקיד זה וכל הכרוך בו... [השמירה] על ערכים של מסורת הומאניסטית גדולה, נראתה לו כדבר הראוי לעמל של חיים, והוא התכונן לתפקיד זה מתוך נשימה ארוכה מאוד ומתוך ניסיון לבנות על השיתין. יפה ידע, ששמירה על מסורת, שתהיה ראויה לתפקידה, דורשת מן הפילולוג לחשוב את הדברים הישנים מחדש, לחשוף את בעיותיהם המתגלות בכל דור ודור בפנים חדשות ולנסות את כוחו בטיפול בהם.|מקור=גרשם שלום, 'על יוחנן לוי', '''דברים בגו''', עם עובד, תל אביב 1975, 482-483|מירכאות=כן}}▼
▲|תוכן=מותר לשאול: מה משמעותו של מושג זה 'פילולוג'? הפילולוג הוא '''ידיד הלוגוס''' במובן הכפול (או שמא הייתי צריך לומר: האין-סופי ?) של מלה זו. הפילולוג הוא שומר המלה, אבל גם שומר ה-ratio, '''המשמעות''' שבספרים. הוא חודר להקשרים שבדברים ובמלים, לבעיות הגנוזות בהם. משמרת זו על ה-logos, שהוא עומד בה, עושה אותו למתורגמן של '''ערכים''', לשומר על המסורת. ללוי הייתה הכרה מלאה של תפקיד זה וכל הכרוך בו... [השמירה] על ערכים של מסורת הומאניסטית גדולה, נראתה לו כדבר הראוי לעמל של חיים, והוא התכונן לתפקיד זה מתוך נשימה ארוכה מאוד ומתוך ניסיון לבנות על השיתין. יפה ידע, ששמירה על מסורת, שתהיה ראויה לתפקידה, דורשת מן הפילולוג לחשוב את הדברים הישנים מחדש, לחשוף את בעיותיהם המתגלות בכל דור ודור בפנים חדשות ולנסות את כוחו בטיפול בהם.
==הפילולוגיה ככלי לביקורת התרבות הנוכחית==
שורה 44 ⟵ 40:
== לקריאה נוספת ==
* [[יוחנן גלוקר]], '''מסילווסטר עד זקני ציון: מבוא לפילולוגיה''', [[הוצאת כרמל]], 2011
== קישורים חיצוניים ==
| |||