סיעת הצבא האדום – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ הוספת קישור לאהבה חופשית
החלפות (וייטנאם), הסרת קישורים עודפים
שורה 9:
זאת מתוך ראייתה כחלק ממה שהם כינו "האימפריאליזם העולמי" בהנהגת ארצות הברית, ובמטרה להביא למהפכה העולמית, על פי חזונו של מארקס.{{הערה|{{קישור כללי|כתובת=http://www.sikurmemukad.com/sikurim/terrorgroups/bader.html|הכותב=אלון לוין ויובל בוסתן|כותרת=סיקור ממוקד|אתר=כנופיית באדר-מיינהוף|תאריך=8-3-2006}}}}
 
הארגון הוקם על רקע מהומות הסטודנטים וההתנגדות למעורבות האמריקאית במלחמת ויאטנםוייטנאם.
תורבאלד פרול, הורסט זנליין, [[גודרון אנסלין]] ו[[אנדריאס באדר]], שהיו עדים ליד הקשה שהפעילה המשטרה נגד המפגינים, החליטו לפעול כקבוצה והציתו מספר חנויות כלבו בפרנקפורט.
הם נעצרו בפרנקפורט ב-[[2 באפריל]] [[1968]], וזכו לעניין ציבורי.
שורה 21:
==פעילים==
=== אנדריאס באדר וגודרון אנסלין ===
[[גודרון אנסלין]] ו[[אנדריאס באדר]], היוו את ההנהגה והגרעין הקשה של הארגון. אנסלין, סטודנטית בגרמניה של [[שנות ה-60 של המאה ה-20]] שהרבתה לעסוק בפעילות פוליטית, הייתה המנהיגה האמיתית של באדר מיינהוף (ולא אולריקה מיינהוף כפי שסבורים רבים). ב-[[1967]] פגשה את באדר שעתיד להיות ראש הארגון ובן זוגה. יחד עם תורבאלד פרול והורסט זנליין הציתו חנויות כלבו ב[[פרנקפורט]] ב-[[1967]]. הם הורשעו ונאסרו, אולם שוחררו על תנאי לאחר שנה.
 
אנסלין, באדר ופרול נמלטו ל[[צרפת]] כפליטים לאחר שהפרו את תנאי שחרורם. בהמשך הצטרפו לארגון הגרילה האורבנית שהקים עורך הדין הגרמני הורסט מאהלר, "סיעת הצבא האדום", שנודע לאחר מכן כ"כנופיית באדר-מיינהוף". אנסלין נעצרה ב-[[1972]] ב[[המבורג]] ונאסרה. היא מתה ב-[[18 באוקטובר]] [[1977]] באירוע המכונה "ליל המוות". נסיבות מותה מעורפלות, עקב העובדה שגורמי הביטחון הגרמנים טוענים שהיא תלתה את עצמה, בעוד ששמועות אחרות מספרות שהיא נרצחה.
שורה 49:
בדצמבר [[1969]] החליט עורך הדין הורסט מאהלר להקים [[ארגון טרור]] הדומה באופיו לארגון [[טופמרוס]] מ[[אורוגוואי]].
 
ב-[[8 ביוני]] 1970, יצא הארגון בשתי קבוצות נפרדות ל[[ירדן]] דרך [[ברלין המזרחית]] על מנת לעבור הכשרה במחנה אימונים [[פלסטיני]]. ב[[ירדן]]בירדן עברו הטרוריסטים הטריים אימונים בתפעול נשק, תפעול רימוני יד ושאר אימוני שדה. הפלסטינים התרשמו שרמתם המבצעית של הפעילים הייתה נמוכה, ולאחר חודשיים הם נשלחו בחזרה לברלין.
 
ב-[[1972]], אירמגרד מולר הובילה [[מכונית תופת]] אל תוך בסיס צבא אמריקאי ב[[היידלברג]] והרגה שלושה אנשים. ב-[[1994]] היא השתחררה מהכלא, לאחר שהייתה האישה שריצתה הכי הרבה שנות מאסר בתולדות גרמניה.