גורדי שחקים בישראל – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
Matanyabot (שיחה | תרומות) מ בוט החלפות: \1-\2, פרויקט, \1-\2, ביניה\1 |
|||
שורה 1:
[[קובץ:Habursa 2.JPG|שמאל|ממוזער|250px|גורדי שחקים במתחם הבורסה ברמת גן, מבט מצפון מערב. הבניין הימני ביותר הוא [[לאונרדו סיטי טאוור]]]]
[[קובץ:Habursa2.jpg|שמאל|ממוזער|250px|גורדי שחקים ב[[רמת גן]] וב[[תל אביב]]]]
'''גורדי שחקים''' ומגדלים רבי קומות נמצאים כיום כמעט בכל [[עיר]] מרכזית ב[[ישראל]], כחלק מהליך ה[[עיור]], העיבוי והציפוף של מרכזי הערים, המאפיין את כלל ה[[ערים בישראל]], ובמיוחד ערי גוש דן. לפי הגדרת "המועצה לבניינים גבוהים ובנייה עירונית", "גורד שחקים" הוא בניין רב קומות המתנשא לגובה של לפחות 150 מטרים אך ישנה גם הגדרה מקלה המגדירה כגורד שחקים כל בניין המתנשא לגובה 100 מטרים. בישראל נכון
[[גורד שחקים|גורד השחקים]] הראשון בישראל, לפי הגדרת ה"100 מטר" של "המועצה לבניינים גבוהים ובנייה עירונית" [[מגדל שלום מאיר|מגדל שלום]], החזיק שנים ארוכות בתואר "[[גורד השחקים הגבוה בישראל]]" ובמשך מספר שנים אף בתארים "[[גורד השחקים הגבוה באסיה]]" ו"[[גורד השחקים הגבוה במזרח התיכון]]". מאז, בתהליך ארוך שנמשך למעלה מ-40 שנה, וביתר שאת מ[[שנות ה-90 של המאה ה-20]] ואילך, מתרבים רבי הקומות וגורדי השחקים המתוכננים ונבנים כמעט בכל עיר מרכזית בישראל. התהליך, שהחל ב[[תל אביב-יפו|תל אביב]] רבתי, החסרה שטחים פנויים לבנייה רוויה, המשיך והתרחב לשאר חלקי הארץ, וכיום ישנם גורדי שחקים מתוכננים וקיימים הגבוהים ביותר מ-100 [[מטר]]ים ממגדל שלום.
שורה 17:
[[קובץ:BursatHayahlomim.jpg|שמאל|ממוזער|250px|אזור בורסת היהלומים - מבט ממצפה [[מרכז עזריאלי]]]]
[[קובץ:Skyscrapers_over_25.jpg|שמאל|ממוזער|250px|[[גרף (נתונים)|גרף]] המתאר את כמות [[גורד שחקים|גורדי השחקים]] מעל 25 קומות על פי שנות סיום הבנייה מאז שנות ה-90. השפעות שגשוג או מיתון כלכלי, ניתן לראות רק כשלוש שנים לאחר התרחשותם עקב זמן הבנייה הארוך]]
עד שנות ה-90 נבנו לא מעט רבי קומות גבוהים בישראל, ביניהם [[מגדל אשכול]] ב[[חיפה]], מגדלי דיזנגוף ומגדל גן העיר בתל אביב, חלק ממגדלי [[מתחם הבורסה]] שברמת גן ועוד רבים אחרים; אבל מעטים עברו את סף 100 המטרים ורק
===שנות השישים===
שורה 35:
[[שנות ה-80 של המאה ה-20|שנות ה-80]] אופיינו בבנייה גבוהה יותר, אך עדיין מתונה בהשוואה להתפתחות בשנות ה-90. באותו עשור נבנו [[דיזנגוף סנטר]] ומגדליו, [[מגדל דניאל פריש]], [[מגדל מרגנית]] ב[[מחנה רבין|קריה]] שבתל אביב, מגדל [[גן העיר (תל אביב)|גן העיר]], וכן מגדלי פנורמה על [[הכרמל]] בחיפה. באותה עת החלה להתפתח מגמת בנייני מגורים גבוהים, אך התופעה עדיין לא התפשטה באופן רחב כבעשור שלאחר מכן.
===שנות ה-90 והעשור הראשון של שנות
החל מאמצע שנות ה-90, בזכות השגשוג הכלכלי בישראל, חלה מהפכה אשר תוצאותיה נראו רק לקראת סוף העשור. בתקופה זו החלו לבנות גורדי שחקים ורבי קומות רבים, במיוחד באזור תל אביב ורמת גן, אשר היו גבוהים משמעותית ובעלי מספר קומות רב יותר מבעבר.
שורה 45:
=== העשור השני של שנות ה-2000 ===
עם התאוששות הכלכלה העולמית ב-2008 המשך הצמיחה מהעשור הקודם והפחתת רגולציית גובה בידי ממשלות [[בנימין נתניהו|נתניהו]] ועיריות גוש דן, בעשור השני של שנות
בין האזורים שעברו פיתוח מאסיבי בולט לאורך העשור ניתן למנות את: [[פארק צמרת]], משולש הגבולות בין תל אביב גבעתיים ורמת גן ואת מע"ר עסקים ראשי בעיקר לאורך [[דרך בגין (תל אביב)|דרך בגין]] בת"א.
שורה 55:
אחד המאפיינים הבולטים שהחלו להתחזק ולהשפיע לקראת סוף שנות ה-90 ותחילת [[העשור הראשון של המאה ה-21]], הוא בנייתם של גורדי שחקים יוקרתיים למטרות מגורים בלבד. מגדלים אלה נבנים בעיקר באזור תל אביב ורמת גן, ברמת גימור גבוהה, ונועדו לאוכלוסייה האמידה בישראל כתחליף לווילות ב[[פרוור|פרוורים]]. המגמה החלה במספר קטן של גורדי שחקים שנבנו למטרה זו, ביניהם [[מגדלי צמרת]] ומגדלים בודדים נוספים, אך ללא ספק שיאה בא לידי ביטוי בבניית [[פארק צמרת]].
פארק צמרת בתל אביב הוא אחד הפרויקטים המשמעותיים והגדולים ביותר בישראל בתחום גורדי השחקים. השכונה, אשר בנייתה החלה בשנת 2005 לאחר שנים רבות של עיכובים בירוקרטיים, נמצאת בין דרך נמיר ל[[נתיבי איילון]]. פרויקט הפיתוח כלל שכונת יוקרה חדשה המורכבת מ-12 רבי קומות וגורדי שחקים בני 30–47 קומות, שייעודם למגורים בלבד. השכונה מאופיינת בשטחי ציבור ופארקים רחבי ידיים. על אף התיאום בתכנון המגדלים והפיתוח הסביבתי, כל מגדל נבנה בדרך כלל על ידי יזם אחר. בניית השכונה חיזקה את מגמת בניית גורדי שחקים למגורים בלבד באזור תל אביב ואף ניתן לראות שכונות דומות, אם כי עדיין לא באותו היקף, בערים נוספות בישראל. מגדל המגורים הגבוה בישראל נכון למאי 2020 הוא מגדל המגורים
==בתרבות==
| |||