החמניות – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד
Matanyabot (שיחה | תרומות)
שורה 73:
ציורי החמניות של ואן גוך נחשבו חדשניים בתקופת יצירתן, גם בשל השימוש בספקטרום הצבע הצהוב, בין היתר הודות להמצאת [[צבע (חומר)|פיגמנט]]ים חדשים שאיפשרו יצירת צבעי שמן חדשים.{{הערה|1=במאות ה-18 וה-19, החל מהמהפכה התעשייתית, החלו לייצר צבעי שמן המבוססים על תרכובות מיסודות שהופרדו ממינרלים, כגון מנגן וקובלט, אשר איפשרו לצייר בצבעים שעד אז הצליחו ליצור רק בזכוכית צבעונית אך לא על הבד.}} את ייחודן האמנותי זיהו מיד ואן גוך עצמו והצייר פול גוגן. במכתב לאחיו תיאו, כתב ואן גוך: "הם מסוג הציורים שאופיים משתנה ומעמיק ככל שאתה מתבונן בהם. ומעבר לכך, כפי שאתה יודע, גוגן מעריך אותם בצורה יוצאת דופן. אחד הדברים שאמר לי בין היתר הוא: 'זה...זהו.. '''הפרח'''.' אתה יודע ה[[אדמונית]] היא של ג'ינין,{{הערה|1=ג'וזף ג'ינין}} וה[[חוטמית|חוטמיות]] שייכות לקוסט,{{הערה|1=ארנסט קוסט}} אבל החמניות הן די שלי."{{הערה|1=[http://www.webexhibits.org/vangogh/letter/19/573.htmמכתב 573]}}
 
ציורי החמניות של ואן גוך נפוצו, בהעתקים צבעוניים, והפכו אחת היצירות המוכרות של האמן. במרץ 1987, כאשר רכש יאסו גוטו אחד מציורי הסדרה ב-39,921,750 דולר, הפכו ציורי החמניות [[מכירות הציורים היקרות ביותר|מן היקרים ביצירות האמנות המודרניות ]] ושם דבר בשוק המסחרי. מאז האמיר מחירן של כלל היצירות של ואן גוך, כאשר השיא האחרון עומד על 53.9 מיליון דולר ששולמו בתמורה ל'אירוסים'.
 
==קישורים חיצוניים==