אהוד מנור – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
שורה 27:
נולד בשם '''אהוד ויינר''' ב[[בנימינה]], לישראל ורחל ויינר, זוג עולים מ[[בלארוס]]. משפחת ויינר הגיעה לבנימינה בשנת [[1936]] והקימה בה תעשיית [[אבן לבנייה]]{{הערה|{{ynet|רענן בן צור|"כבר מילדות ידענו שהוא יגיע לגדולות"|3071544|12 באפריל 2005}}}}. ביתם היה קרוב למסילת ה[[רכבת]] והשיר "הבית ליד המסילה" שכתב, מדבר על ביתו. מנור למד ב[[בית הספר הריאלי]] ב[[חיפה]]. בהיותו בן 15 נפטר אביו. [[שירות בצה"ל|שירת בצה"ל]] כלוחם ב[[חיל ההנדסה הקרבית|חיל ההנדסה קרבית]] וכקצין [[חבלה (פעילות מלחמתית)|חבלה]]. לאחר שירותו הצבאי למד [[פסיכולוגיה]] ו[[ספרות אנגלית]] ב[[האוניברסיטה העברית בירושלים|אוניברסיטה העברית בירושלים]]. בשנת [[1962]] התקבל לעבודה ב[[קול ישראל]] כ[[עורך מוזיקלי]]. בתקופה זו עיברת את שם משפחתו למנור. שנה לאחר מכן נסע ללמוד [[תקשורת המונים]] ב[[ניו יורק]], שם פגש את הזמרת [[עפרה פוקס]], בתו של השחקן [[יהודה פוקס (שחקן)|יהודה פוקס]], לאחר זמן מה התחתנו השניים וחזרו לישראל. לזוג נולדו שלושה ילדים ששמותיהם גלי, ליבי ויהודה (על שם אחיו של אהוד, יהודה וינר{{הערה|{{ynet|[[מרב יודילוביץ']]|אהוד מנור הלך לעולמו|3071481|12 באפריל 2005}}}}).
 
בקיץ [[1968]], ב[[מלחמת ההתשה]], נפל אחיו הצעיר {{יזכור|46583|יהודה וינר}}. אהוד, שהיה קשור עד מאוד לאחיו הצעיר, כתב עליו את השיר "[[אחי הצעיר יהודה]]" אשר הוקלט בחורף [[1969]] על ידי [[להקת גייסות השריון]], ואת השירים "[[בן יפה נולד]]" ו"[[בשנה הבאה]]". הכאב על נפילתו של אחיו הצעיר ליווה אותו במשך השנים, ובא לידי ביטוי גם בשירו "[[אין לי ארץ אחרת]]".
 
מראשית שנות השבעים וכמעט עד סוף ימיו ערך והגיש תוכניות מוזיקה, תרבות, ואירוח אמנים ואח"מים ברדיו ובטלוויזיה. מנור היה מנחה מבוקש למופעים ותוכניות שעסקו בתרבות ומוזיקה. חלק מתוכניות הטלוויזיה [[הערוץ הראשון|בערוץ הראשון]] שהגיש מנור היו : "הערב עם...", "מפגש אמנים", "מסך גדול-מסך קטן", "בצוותא", "זמרת הארץ", "[[עד פופ]]", "מסך אישי", "סוף שבוע", "הילוך חוזר", "איפה היינו" ועוד. לצד זה, פרסם פזמונים שהפכו לפופולריים ביותר בביצועם של מיטב הזמרים של התקופה ותרגם [[מחזה|מחזות]] ל[[תיאטרון]].