ביצרון – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מגזין יהלום (שיחה | תרומות) ביטול גרסה 28288008 של 212.179.174.198 (שיחה) |
|||
שורה 12:
|אתר אינטרנט=אתר האינטרנט: [http://www.bitzaron.022.co.il/BRPortal/br/P100.jsp]|
}}
'''בִּצָּרוֹן''' הוא מושב עובדים ב[[מישור החוף הדרומי]] (סמוך ל[[גדרה]]), ושטחו הוא כ-5,000 דונם. את המושב ייסד גרעין של [[אסירי ציון]] מ[[רוסיה]] בשנת [[תרצ"ה]] ([[1935]]), ואחד מחבריו נתן לו את שמו מן הפסוק {{הדגשה|...שובו לבצרון אסירי התקווה|[[זכריה הנביא|זכריה]] ט', י"ב}}.
המייסדים היו חברי הכשרת "תל- חי קרים" שהתארגנה ב[[רוסיה]] ב-[[1929]]. חברי ההכשרה עלו ל[[ארץ ישראל]] ב-[[6 ביוני]] 1929. בשנת [[1935]] הגיעו ל[[גן יבנה]], עבדו שם בפרדסי המושבה ובאותה עת בנו את הבתים הראשונים של המושב וחפרו [[באר מים]].
בשנת 1935 עלו חברי המושב על אדמתם, שניתנה להם מנחלאות גן-יבנה, על פי ההסכם (כמתואר בספרו של [[אריה קרישק]] -"בוני הגן", 1993), כלל השטח 30 נחלות משק, חמישה דונם לכל נחלה. בכל משק היה בית קטן שבו חדר אחד ומטבח. השירותים היו בחצר. בעשור הראשון לקיומם סבלו ממצוקה כלכלית וחברתית קשה.
בשנת [[1946]] הצטרף אל המושב גרעין של [[נוטר]]ים משוחררים מהמושבה [[מזכרת בתיה]]. את החבורה הוביל אז אריה רוז'נסקי שגם חיבר את השיר "הורה בצרון".
עד [[מלחמת העצמאות]] היה ביצרון מוקף כפרים ערבים ([[ברקה]], [[בשית]], [[קטרה (כפר ערבי)|קטרה]]). המושב היה סמוך לקו החזית עם הצבא המצרי אשר הגיע עד ל[[גשר עד הלום]], והופצץ על ידי מטוסי [[חיל האוויר המצרי]]. נשים וילדים פונו ל[[נס ציונה]] ו[[ראשון לציון]]. הגברים נשארו להגן על המושב ולנסות להציל את התוצרת החקלאית. ב-[[1949]], בהמלצתו של [[אברהם הרצפלד]] התיישבו במקום חיילים משוחררים חברי גרעין "בתלם", ובהמשך הגיעו לביצרון [[עולה חדש|עולים חדשים]] בעיקר מ[[בולגריה]] ו[[רומניה]] והקימו [[בקר לחלב|משקי חלב]]. בשלהי [[המאה ה-20]] וראשית [[המאה ה-21]] נבנו במקום [[שכונה|שכונות]] הרחבה, מרביתן לבני המושב.{{הערה|[http://www.files.org.il/BRPortalStorage/a/11/61/69-hTsgSF5gKw.doc השראה מן העבר וצפייה אל העתיד], באתר מושב ביצרון, אוחזר ב-21 במרץ 2014.}}
==גלריית תמונות==
<gallery>
bizaron01.JPG|בית העם
bizaron02.JPG|אנדרטה לחללי ביצרון
</gallery>
| |||