עין גדי (יישוב עתיק) – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
הגהה, הגהה, ניסוח, תמונה, קטגוריה, קטגוריה |
הגהה, ניסוח, תקלדה, קטגוריה |
||
שורה 17:
בסוף [[ספר ירמיהו]], כאשר מתוארת היציאה ל[[גלות בבל]], נאמר: {{ציטוטון|וּמִדַּלּוֹת הָאָרֶץ הִשְׁאִיר נְבוּזַרְאֲדָן רַב טַבָּחִים לְכֹרְמִים וּלְיֹגְבִים}}{{הערה|{{תנ"ך|ירמיהו|נב|טז}}}}. ב[[מסכת שבת]] אמר על כך [[רב יוסף]]: "אלו מלקטי [[אפרסמון (צמח תלמודי)|אפרסמון]] מעין גדי ועד רמתא"{{הערה|{{בבלי|שבת|כו|א}}}}.
==היסטוריה
בתקופת [[המרד הגדול]] נזכרת עין גדי בכתבי [[יוסף בן מתתיהו]] כעיר מחוז{{הערה|[[מלחמות היהודים]], ספר ג', 55.}}. ה[[סיקריים]] שהתבצרו ב[[מצדה]] באותה עת, נהגו לפשוט על היישובים היהודיים הסמוכים. ב[[חג הפסח]] פשטו על עין גדי ובזזו את המקום: "המיתו את החלשים אשר לא היה להם כוח לברוח, את הנשים והילדים, שבע מאות נפש ומעלה".{{הערה|יוסף בן-מתתיהו, '''תולדות מלחמת היהודים עם הרומאים''', ספר ד', פרק ז', פסקה ב'}}
שורה 25:
ב[[תקופת התלמוד]] השתקם היישוב, והיה ל"כפר גדול מאוד של יהודים", כפי שהעיד [[אוסביוס]] ב[[אונומסטיקון]] מתחילת [[המאה הרביעית לספירה]].
במשך השנים התפרסמה עין גדי בגידול [[אפרסמון (צמח תלמודי)|אפרסמון]] ל[[בושם|בשמים]], לשמן אפרסמון ול[[תרופה|תרופות]]. ב[[פסיפס]] שנחשף ב[[בית הכנסת העתיק בעין גדי|בית הכנסת במקום]] מופיעה קללה שהוטלה על מי שיעז לגלות את "רזה דקרתא" ("סוד העיירה" ב[[ארמית]]). רוב החוקרים מאמינים שאותו
סוד הוא סוד הכנת שמן האפרסמון.
▲במשך השנים התפרסמה עין גדי בגידול [[אפרסמון (צמח תלמודי)|אפרסמון]] ל[[בושם|בשמים]], לשמן אפרסמון ול[[תרופה|תרופות]]. ב[[פסיפס]] שנחשף ב[[בית הכנסת העתיק בעין גדי|בית הכנסת במקום]] מופיעה קללה שהוטלה על מי שיעז לגלות את "רזה דקרתא" ("סוד העיירה" ב[[ארמית]]). רוב החוקרים מאמינים שאותו סוד הוא סוד הכנת שמן האפרסמון.
הרופא היווני [[גלנוס]] ([[המאה ה-2 לספירה]]) מציין שלבלסם שנקרא 'הסורי' יש "שם נוסף על שם המקום בו הוא גדל בכמות הגדולה ביותר והוא היפה ביותר, כי הוא נקרא 'העין-גדיי', בהיותו עולה על זה הגדל במקומות אחרים בפלשתינה"{{הערה|Galenus, '''De Antidotis''', I, 4}}. גלנוס הוא הסופר הפגאני היחיד שמקשר באופן מפורש את הבלסם לעין גדי{{הערה|Menahem Stern, '''Greek and Latin Authors on Jews and Judaism''', Vol. II, CXIV. Galen, p. 326}}.
| |||