איחוד משפחות – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
הצלת 1 מקורות והוספת 0 לארכיון.) #IABot (v2.0
←‏איחוד משפחות ערביות: שני הערכים המורחבים הרלוונטים
שורה 30:
עקב המצב הביטחוני, חוקי ההגירה הם קשים ביותר והאפשרות לאיחוד משפחות, בייחוד של אזרחים ישראלים המתחתנים עם פלסטינים (ולא רק מאזורי יהודה, שומרון וחבל עזה) הוגבלו ביותר. בתחילת שנת [[2018]] פורסם כי בני הדור השני לאיחוד משפחות מהווים כ־15% מהמעורבים בטרור מקרב ערביי ישראל (פי שלושה יותר מחלקם היחסי באוכלוסייה){{הערה|{{מעריב אונליין|[[יוסי מלמן]]|מעורבות בני משפחות ישראליות-פלסטיניות בפיגועים מטרידה את מערכת הביטחון|journalists/Article-616659|6 בינואר 2018}}.}}.
 
בדברי ההסבר להצעת '''[[חוק האזרחות והכניסה לישראל]]''' נאמר:
:"מאז פרוץ העימות המזוין בין ישראל לפלסטינים אשר הוביל בין השאר לביצועם של עשרות פיגועי התאבדות בשטח ישראל, מסתמנת מעורבות גוברת והולכת בעימות זה של פלסטינים שהם במקור תושבי האזור, אשר נושאים תעודות זהות ישראליות בעקבות הליכי איחוד משפחות עם בעלי אזרחות או תושבות ישראלית, תוך ניצול מעמדם בישראל המאפשר להם תנועה חופשית בין שטחי הרשות לישראל.
 
:לפיכך, ובהתאם להחלטת הממשלה מס' 1813 מיום 12.5.2002 (להלן - החלטת הממשלה), מוצע להגביל את האפשרות להעניק לתושבי האזור אזרחות לפי חוק האזרחות, לרבות בדרך של איחוד משפחות, ואת האפשרות לתת לתושבים כאמור רישיונות לישיבה בישראל לפי [[חוק הכניסה לישראל]] או היתרי שהייה בישראל לפי תחיקת הביטחון באזור".
 
נגד החוק הוגשו '''[[בג"ץ איחוד משפחות II|שתי עתירות ל[[בגלבג"ץ]]''' על ידי חברת הכנסת [[זהבה גלאון]] ו[[האגודה לזכויות האזרח]] ו[[עדאלה]], אך שתיהן נדחו ברוב של 6 שופטים נגד 5{{הערה|{{פס"ד עליון|סוג=בג"ץ|קישור=03070520.A47|עותר=עדאלה-המרכז המשפטי לזכויות המיעוט הערבי בישראל ואחרים|משיב=שר הפנים ואחרים|ניתן ב=14 במאי 2006}}}}.
 
== קישורים חיצוניים ==