הבדלים בין גרסאות בדף "ניקוד העברית בת ימינו"

מ
←‏תולדות הניקוד: קישורים פנימיים
מ (←‏ראו גם: קישורים פנימיים)
מ (←‏תולדות הניקוד: קישורים פנימיים)
== תולדות הניקוד ==
{{הפניה לערך מורחב|ניקוד}}
הניקוד העברי הומצא בראשית [[ימי הביניים]]. בראשיתו הוא נועד לקבע את ההגייה המסורתית של התנ"ך, פן תאבד. עם הזמן עבר לשמש גם בטקסטים אחרים: [[ספרות חז"ל]], [[תרגומי התנ"ך#תרגומים לארמית|תרגומי התנ"ך לארמית]], ו[[פיוט]]ים. בעבר התקיימו ארבע שיטות ניקוד שונות: [[ניקוד טברני|טברנית]], [[ניקוד בבלי|בבלית]], [[ניקוד ארצישראליארץ־ישראלי|ארצישראליתארץ־ישראלית]], ו[[ניקוד ארצישראלי-טברני|ארצישראלית-טברנית]]. מערכת סימני ניקוד נוספת שימשה את ה[[ניקוד שומרוני|שומרונים]] בכתבי יד של התורה. שיטת הניקוד הטברנית זכתה ליוקרה רבה בקרב קהילות ישראל, ועם הזמן דחקה כמעט לחלוטין את השיטות האחרות. עם [[תחיית הלשון העברית]] נמשך גם השימוש בסימני הניקוד הטברניים, אף על פי שנשמעו – ועדיין נשמעות – קריאות לפשט או להחליף את הניקוד.
 
הגיית העברית בימינו מבוססת על [[הגייה ארצישראלית|ההגייה הארצישראלית]], בעוד שסימני הניקוד מתאימים ל[[הגייה טברנית|הגייה הטברנית]]. התוצאה היא שהניקוד הוא במידה מסוימת מלאכותי: חלק מההגיים אינם משתקפים בסימני הניקוד, ומאידך חלק מסימני הניקוד אינם משתקפים בהגייה. באופן יחסי קל ללמוד את קריאת סימני הניקוד, אך הצבתם דורשת ידע נרחב, והיא נעשית בדרך כלל על ידי אנשי מקצוע.