תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ פירוש היא -> פירוש הוא (דרך WP:JWB)
אין תקציר עריכה
שורה 3:
'''שייח'''' ('''شيخ''', [[תעתיק]] מדויק: שָיח') הוא תואר שניתן למנהיג בשבטים ערביים שהם [[בדואים|בדואיים]] ו[[פלאח|פלאחיים]]. משמעות השם ב[[ערבית]] היא זקן, אף שהשייח' אינו בהכרח כזה.
 
הכינוי מתייחס לעיתים קרובות לאחד מזקני ה[[שבט]], לאדם משכיל או ל[[עולמא]]. למרות שהכינוי מתייחס בעיקר לגברים, קיימות בהיסטוריה מספר דוגמאות שבהן היו גם נשים שנשאו תואר זה. בקרב ה[[סופים]] שייח' הוא כינויו של מנהיג המסדר ([[טריקה]]).ש
 
השייח' אחראי להתנהלותו הכללית של השבט, והוא הסמכות העליונה בנושאים כמו [[נישואים|נישואין]], [[מסחר|סחר]], נדידות, טיפול, [[משפט (דין)|משפט]], טיפוח העדרים וכיוצא בזה.
 
כיום, בעיקר בחברה [[בדואים|הבדואית]], מעמד השייח' הולך ונכחד ואין לו השפעה כפי שהייתה בעבר בהיותו חורץ גורלות ומיישב סכסוכים.
 
תפקיד או מעמד השייח' עובר בדרך כלל לאדם ב[[ירושה]], מאביו או [[סב|סבו]] ועבודתו היא ב[[התנדבות]] מלאה.
 
== אטימולוגיה ומשמעות ==
המילה בערבית נובעת משורש שלישוני הקשור לגיל ולזקנה: ش-ي-خ. מבחינה מילולית, פירוש המילה הוא אדם אצילי בעל עוצמה אדירה, והוא משמש אך ורק למשפחות המלוכה של המזרח התיכון. המונח מתאר את המנהיג המשמעותי, הבכור או האצילי, במיוחד באזור חצי האי ערב, שם הפך השייח' לתואר מסורתי של מנהיג שבטי בדואי במהלך המאות האחרונות. בשל ההשפעה התרבותית של הציוויליזציה הערבית, ובמיוחד בזכות התפשטות האסלאם, המילה נטבעה כמונח דתי או ככבוד כללי בחלקים רבים אחרים של העולם, ובמיוחד בתרבויות המוסלמיות באפריקה ובאסיה.{{מקור}}