פסיכואנליזה – הבדלי גרסאות

הפסיכואנליזה אינה רק תאוריה, אלא גם שיטת [[טיפול פסיכולוגי]] אותה פיתח פרויד בתחילת המאה העשרים. המאפיין המרכזי שלה כשיטת טיפול הוא ההתמקדות ב[[לא-מודע]] ובחשיפתו. צורת הטיפול הייתה, לפי פרויד, באמצעות שלושה עד חמישה מפגשים של כשעה בשבוע, שבהם המטופל שוכב על ספה והמטפל יושב למראשותיו. הטיפול משתרע על פני טווח של שנים רבות. בפגישות המטופל מתבקש באופן [[אסוציאציה|אסוציאטיבי]] להגיד את כל מה שעולה בדעתו, מבלי לצנזר דבר. באופן זה יכול הפסיכואנליטיקאי להציץ לעולמו הבלתי מודע של המטופל ולפרשו. פרויד חקר את התהליכים המתרחשים בחדר בטיפול והתהליכים הנפשיים המתלווים לכך, וגילה שתהליך כזה מועיל מאוד לגילוי מקורותיהם של ה[[תסמין|סימפטומים]] והבעיות הנפשיות של מטופליו. דרך נוספת לחדירה אל הלא מודע הייתה באמצעות [[פרשנות (פסיכולוגיה)|פרשנות]] של [[חלום|חלומות]], שכן לשיטתו של פרויד חלומות משקפים את הלא מודע של האדם. באופן זה ניסה פרויד להעלות את הלא מודע של האדם אל המודעות, כדי לאפשר לו הבנה עצמית, [[תובנה]], ובעקבות זאת - יכולת תמרון ושינוי.