הבדלים בין גרסאות בדף "תובנה"

הוסרו 4 בתים ,  לפני שנה
אין תקציר עריכה
לתובנה ישנם מספר היבטים קוגניטיביים המשפיעים על ביצוע המטלה. לדוגמה בממוצע פתרון של בעיה אשר נעשה באמצעות תובנה לוקח פחות זמן מאשר פתרון אותה הבעיה בצורה אנליטית{{הערה|Jung-Beeman, M., Bowden, E. M., Haberman, J., Frymiare, J. L., Arambel-Liu, S., Greenblatt, R., ... & Kounios, J. (2004). Neural activity when people solve verbal problems with insight. PLoS biology, 2(4).}}{{הערה|Jarosz, A. F., Colflesh, G. J., & Wiley, J. (2012). Uncorking the muse: Alcohol intoxication facilitates creative problem solving. Consciousness and Cognition, 21(1), 487-493.}}{{הערה||שם=או 2020}}, וישנם מחקרים אשר מצאו כי תובנה יכולה להקטין כמות של שגיאות במטלות מסוימות{{הערה|Salvi, C., Bricolo, E., Kounios, J., Bowden, E., & Beeman, M. (2016). Insight solutions are correct more often than analytic solutions. Thinking & reasoning, 22(4), 443-460.}}. בנוסף, [[רגש|המצב הרגשי]] של האדם יכול השפיע גם הוא על התופעה. אנשים אשר נמצאים ב[[מצב רוח]] חיובי נוטים לפתור יותר שאלות באמצעות תובנה, ונוטים גם יותר לצדוק בתשובותיהם{{הערה|Isen, A. M., Daubman, K. A., & Nowicki, G. P. (1987). Positive affect facilitates creative problem solving. Journal of personality and social psychology, 52(6), 1122.}}{{הערה|Subramaniam, K., Kounios, J., Parrish, T. B., & Jung-Beeman, M. (2009). A brain mechanism for facilitation of insight by positive affect. Journal of cognitive neuroscience, 21(3), 415-432.}}. כמו כן, גם לתובנה עצמה השפעה על הרגש המייחדת תופעה זו מתהליכים קוגניטיביים אחרים. מלבד השפעות של רגש חיובי, לרגע התובנה מתלווה תחושה מהנה{{הערה|Gick, M. L., & Lockhart, R. S. (1995). Cognitive and affective components of insight. In R. J. Sternberg & J. E. Davidson (Eds.), The nature of insight (p. 197–228). The MIT Press.}}{{הערה|Danek, A. H., Fraps, T., von Müller, A., Grothe, B., & Öllinger, M. (2014). It's a kind of magic—what self-reports can reveal about the phenomenology of insight problem solving. Frontiers in psychology, 5, 1408.}}, מחקר שהתבצע בשנת 2014 על ידי חוקרים מ[[אוניברסיטת מינכן]] מצא כי התחושות הנפוצות ברגע של תובנה הן [[עונג|הנאה]], [[הפתעה]], הקלה, ודאות בתשובה הניתנת ופתאומיות{{הערה|Danek, A. H., Fraps, T., von Müller, A., Grothe, B., & Öllinger, M. (2014). It's a kind of magic—what self-reports can reveal about the phenomenology of insight problem solving. Frontiers in psychology, 5, 1408.}}. תחושות אלו יכולות להיות חלק ממנגנון [[מערכת החיזוק|תגמול]], אשר מ[[חיזוק|חזק]] [[התנהגות]] של [[יצירתיות|חשיבה יצירתית]], או של תוכן הקשור לתובנה שהתרחשה{{הערה||שם=או 2020}}{{הערה|Kizilirmak, J. M., Schott, B. H., Thuerich, H., Sweeney-Reed, C. M., Richter, A., Folta-Schoofs, K., & Richardson-Klavehn, A. (2019). Learning of novel semantic relationships via sudden comprehension is associated with a hippocampus-independent network. Consciousness and cognition, 69, 113-132.}}. בכוחו של מנגנון מבוסס תגמול להסביר מדוע אנשים רבים אוהבים לשחק משחקים אשר מעורבים בעירור תובנה כמו [[חידה|חידות]], [[סודוקו]] וכדומה, כמו גם מדוע אנשים רבים נמשכים ל[[מקצוע|משלחי יד]] המערבים חשיבה יצירתית המערבים למידה של תכנים מורכבים ופתרון בעיות כמו אומנות הנדסה עיצוב ומחקר מדעי{{הערה|Oh, Y., Chesebrough, C., Erickson, B., Zhang, F., & Kounios, J. (2020). An insight-related neural reward signal. NeuroImage, 116757.|שם=או 2020}}.
 
=== ארבעת השלבים של וואלאסוולאס ===
הסוציולוג [[גרהאם וואלאסוולאס]] {{אנ|Graham Wallas}} פרסם בשנת 1929 ארבעה שלבים אשר לדידו מהווים את הדרך ליצירת רעיון יצירתי{{הערה|Wallas, G. (1926). The art of thought.|שמאל=כן}}{{הערה|{{השילוח|אברום תומר|"יצירתיות בחלל חינוכי"|יצירתיות-בחלל-חינוכי|גיליון 14, אפריל 2019}}|שם=אברום}}, ו[[מטא אנליזה]] של רגע התובנה אשר פורסמה בשנת [[2018]] מצאה דפוס של פעילות מוחית אשר תואם לארבעת השלבים{{הערה|Shen, W., Tong, Y., Li, F., Yuan, Y., Hommel, B., Liu, C., & Luo, J. (2018). Tracking the neurodynamics of insight: A meta-analysis of neuroimaging studies. Biological psychology, 138, 189-198.}}.
* '''הכנה''': הבהרת המצב כולל ניסוח הבעיה, מחשבה על דרישות לפתרון טוב, איסוף וסקירת נתונים רלוונטיים.
* '''[[אינקובציה של רגשות|דגירה]]''': תקופת פעילות מנטלית תת-הכרתית המתרחשת בזמן שהחושב עסוק בפעילות אחרת כלשהי העוסקת בפתרון השאלה.