יוסף פאור – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה
תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד
תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד
שורה 1:
{{פילוסוף}}
| תאריך לידה = [[1934]]
| תאריך פטירה = [[9 ביוני]] [[2020]]
| מקום פטירה = [[בית החולים לניאדו]], [[נתניה]], [[ישראל]]
}}
'''יוסף פאור''' (ב[[ספרדית]]: '''José Faur''', מבוטא '''חוֹסֶה פאור'''; [[1934]] – [[9 ביוני]] [[2020]]) היה [[רב]], [[פילוסוף]] וחוקר [[יהדות]]. שימש כ[[פרופסור]] ב[[בית המדרש לרבנים באמריקה]] (JTS), במחלקה ל[[תלמוד]] ב[[אוניברסיטת בר-אילן]] וב[[מכללת נתניה]].
 
שורה 6 ⟵ 10:
 
בשנת [[1955]] פאור, שהיה אז כבן 20, התקבל ללימודים בישיבה החרדית הנחשבת ביותר בארצות הברית, [[ישיבת לייקווד]] הנמצאת ב[[לייקווד (ניו ג'רזי)|לייקווד]], [[ניו ג'רזי]]. מוסד זה נוסד ונוהל על ידי ראש הישיבה הליטאי הרב [[אהרון קוטלר]]. פאור הזכיר את ימי לימודיו שם:{{מקור}}
{{ציטוט|מרכאות=כן|השיעור הראשון ששמעתי מאת הרב קוטלר פתח את עיני. הוא דבר מהר ב[[יידיש]], שפה שלא הכרתי אבל יכולתי להבין בגלל שידעתי [[גרמנית]]. הוא ציטט מקורות רבים מכל רחבי ה[[תלמוד]], קשר אותם בצורות שונות והדגים איך ההסברים של האחרונים מתאימים לסוגיות ופירושים אלו. הייתי המום. אף פעם לא נתקלתי ביריעה כה רחבה של מקורות וקישורים. אבל, בכל זאת היו כמה נקודות שלא הסתדרו לי. נגשתי לרב קוטלר כדי לדון איתו על השיעור. הוא הופתע שהצלחתי לעקוב. כשהסברתי לו את טענותיי הוא הירהר לרגע ואמר שהוא יקדיש עוד שיעור לנושא, בו הוא יתייחס לבעיות שהעליתי. אירוע זה העניק לי מיד מוניטין של [[עילוי (לימוד)|עילוי]], ולאחר זמן קצר התקבלתי לקבוצת הבחורים המיוחדים של הישיבה. שנותי בלייקווד היו פוריות ונהניתי מהם.... אבל בכל זאת, פגישתי עם הרב קוטלר ותלמידיו הראו לי שיש כמה ליקוים מתדולוגיים בגישת הלימוד שלהם. רצונם לקפוץ ישר ללימוד הגמרא, מבלי ללמוד קודם את הספרות היהודית הבסיסית, הובילה לניתוחים דלים ואקראיים... [[פלפול|השיטות הדיאלקטיות]] שהם הפעילו לגבי הטקסטים תלמודיים לא רק שזרו הרס בטקסט התלמודי עצמו אלא גם, מה שהפריע לי יותר, גרמו לריקון ההלכה מכל משמעות. היות שאפשר להוכיח או להפריך כל רעיון, אין קטגוריות מוחלטות של מותר ואסור.}}
 
<blockquote>
השיעור הראשון ששמעתי מאת הרב קוטלר פתח את עיני. הוא דבר מהר ב[[יידיש]], שפה שלא הכרתי אבל יכולתי להבין בגלל שידעתי [[גרמנית]]. הוא ציטט מקורות רבים מכל רחבי ה[[תלמוד]], קשר אותם בצורות שונות והדגים איך ההסברים של האחרונים מתאימים לסוגיות ופירושים אלו. הייתי המום. אף פעם לא נתקלתי ביריעה כה רחבה של מקורות וקישורים. אבל, בכל זאת היו כמה נקודות שלא הסתדרו לי. נגשתי לרב קוטלר כדי לדון איתו על השיעור. הוא הופתע שהצלחתי לעקוב. כשהסברתי לו את טענותיי הוא הירהר לרגע ואמר שהוא יקדיש עוד שיעור לנושא, בו הוא יתייחס לבעיות שהעליתי. אירוע זה העניק לי מיד מוניטין של [[עילוי (לימוד)|עילוי]], ולאחר זמן קצר התקבלתי לקבוצת הבחורים המיוחדים של הישיבה. שנותי בלייקווד היו פוריות ונהניתי מהם.... אבל בכל זאת, פגישתי עם הרב קוטלר ותלמידיו הראו לי שיש כמה ליקוים מתדולוגיים בגישת הלימוד שלהם. רצונם לקפוץ ישר ללימוד הגמרא, מבלי ללמוד קודם את הספרות היהודית הבסיסית, הובילה לניתוחים דלים ואקראיים... [[פלפול|השיטות הדיאלקטיות]] שהם הפעילו לגבי הטקסטים תלמודיים לא רק שזרו הרס בטקסט התלמודי עצמו אלא גם, מה שהפריע לי יותר, גרמו לריקון ההלכה מכל משמעות. היות שאפשר להוכיח או להפריך כל רעיון, אין קטגוריות מוחלטות של מותר ואסור.
</blockquote>
 
במקביל למד פאור אצל הרב [[מטלוב עבאדי]] שאף הסמיכו לדיינות בדיני "[[אבן העזר]]".