עקביות (פסיכולוגיה) – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ בוט החלפות: שחזור |
מ בוט החלפות: לעתים; $1ייתכן; |
||
שורה 13:
מצד שני, ישנה ציפיה מהאדם לעבור שינויים מסוימים ולאמץ שינויים התנהגותיים על ידי תהליכים של למידה. בנוסף, כוחות חברתיים הפועלים על האדם, כמו לחץ חברתי, יכולים לגרום לשינוי התנהגות חד פעמי. על פי [[תאוריית הייחוס]], במצבים מסוימים תוסבר פעולתו של אדם בהיותה חלק מאופיו, ולפעמים סיבת ההתנהגות המיוחסת לאדם תהיה השפעה סביבתית.
הציפייה של אדם מעצמו לעקביות, על פי גישה פסיכולוגית אחת, היא כה חזקה עד
עקביותו של אדם היא המקנה לו אמינות. כשלים לוגיים בשם [[אד הומינם]], מערערים על אמינותו של אדם בעזרת הצבעה על חוסר העקביות שלו. הערעור על העקביות אינו משמש הפרכה לטיעון שנאמר משום שאינו מתייחס לתוכנו או מבנהו.
שורה 23:
==עקביות בפילוסופיה של המדע==
האם ישנה עקביות בתאוריה המדעית? האם שתי תאוריות סותרות יכולות להיחשב שתיהן כחלק מהתאוריה המדעית, או שאחת מהן תצא מתחומו של המדע הלגיטימי? אם אחת מהן אכן יוצאת- מי מהן? שיטות שונות ב[[פילוסופיה של המדע]] מציגות תשובות שונות לשאלה זו. לפעמים התשובה נגזרת מהגדרת מטרתו של המדע: אם מטרתו של המדע היא אמת, וכלל השלישי מן הנמנע, מקובל בהגדרת האמת, לא
נושא חשוב בפילוסופיה של המדע הוא בחינת המתודולוגיה של התהליך המדעי. אחת הדרישות העיקריות מכלי מדידה מדעי היא שהמדידות הנעשות בעזרתו יהיו עקביות. הדרישה ממטר היא שתמיד יצביע על אותו מרחק והדרישה מהמשקל הוא שתמיד יראה על אותו משקל כששמים עליו דברים בעלי אותו משקל. בעוד הדרישה לעקביות ממכשירי המדידה היא מובנת מאליה במדעי הטבע (למרות שלפעמים 'עיגול' תוצאות בהנחה של סטיית מכשיר המדידה עלול להסתיר סטיות חשובות), הדרישה לעקביות במדעי החברה היא נושא פחות אינטואיטיבי.
| |||