גפרור – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
Aiklensher (שיחה | תרומות) מ המצאתי מילה והיא תתפוס, הרחבה |
|||
שורה 8:
השם '''גפרור''' מקורו בתקופה שבה ראש הגפרור הכיל [[גפרית]] כחומר מתלקח. בסוף [[המאה ה-19]] הוצעו מילים שונות למוצר ובהם '''צִתָּה''', '''אלית''' ו'''מַדְלֵק'''. המילה "גפרור", שחודשה על ידי [[מנדלי מוכר ספרים]] בסוף המאה ה-19, התקבעה ב[[שנות ה-20 של המאה ה-20]].{{הערה|{{הארץ|אילון גלעד|מדלק, ציתה ואלית, מדוע זכה הגפרור להצלחה|1.2229975|31 בינואר 2014}}}}{{הערה|{{צ-מאמר|מחבר=ראובן מירקין|שם=גפרור: גלגולו של חידוש מחידושי מנדלי מוכר ספרים|כתב עת=לשוננו לעם|כרך=ל"ג, חוברת ד-ה|עמ=135-138|שנת הוצאה=תשמ"ב|קישור=http://hebrew-academy.org.il/wp-content/uploads/gafrur.pdf}}}}
"גפרור בטוח" אינו מכיל זרחן והוא ניצת רק כאשר משפשפים אותו כנגד משטח מיוחד המכיל זרחן (בדרך כלל חלק מקופסת הגפרורים) המשטח נקרא שפאש(מהמילים: שפשף-אש); בניגוד לגפרור שאינו בטוח, המכיל זרחן, הניצת כאשר משפשפים אותו כנגד כל משטח. הגפרור הבטוח הראשון הוצג על ידי השוודי קרל לינדסטרום בשנת [[1855]].{{הערה|1=ביל יאנה, [http://lib.cet.ac.il/pages/item.asp?item=10929 גפרור: שנת 1680], בתוך '''100 המצאות ששינו את העולם: אנציקלופדיה''', באתר [[המרכז לטכנולוגיה חינוכית|מט"ח]]}}
בזמן [[מלחמת העולם השנייה]] בגלל מחסור בעץ, יוצרו ב[[ארץ ישראל]] גפרורים מ[[דונג דבורים|דונג]]. היצרנית העיקרית הייתה חברת "דונגית", בבעלות [[האחים מאיר]]. כיום מיוצרים גפרורי דונג בעיקר במפעלי גפרורים בהודו.
| |||