הבדלים בין גרסאות בדף "פרנץ פנון"

נוספו 12 בתים ,  לפני חודש
מ (תיקון קישור)
 
==הגותו==
===עור שחור, מסכות לבנות===
"עור שחור, מסכות לבנות" (Black''Peau Skinnoire, Whitemasques Masksblancs''), אשר פורסם ב-1952, הוא ספרו הראשון של פנון{{הערה|שם=Hiddleston|1= Hiddleston, Jane. 2009. Understanding Postcolonialism. Stocksfield: Acumen. Pg. 25.}}. הספר עוסק במנגנונים התרבותיים של הקולוניאליזם ובהשפעותיהם על יחידים ותרבויות, כפי שהם מתבטאים בשאלות של זהות ו[[גזענות]]. פנון השתמש במודלים [[פסיכואנליזה|פסיכואנליטיים]] כדי לתאר את תחושות התלות וחוסר המותאמות של השחורים בעולם הלבן, ואת תחושת העצמי המפוצל שלהם לאחר איבוד שורשיהם התרבותיים לטובת תרבות המדינה הכובשת. בנוסף השתמש פנון בהגות [[פילוסופיה|פילוסופית]] רחבה, הכוללת בין היתר [[אקזיסטנציאליזם]] ומחשבה [[הגל]]יאנית.
 
ספר זה מהדהד במידה רבה את חוויותיו של פנון כשחור, יליד הקולוניה של מרטיניק, אשר כותב לאחר שחי בצרפת וחווה בה תחושות של זרות ונחיתות. בספר פנון טוען שהקולוניאליזם כרוך בהפרדה, חלוקת החברה לאורך קווים גזעיים ותיאור השחור כ"אחר" הנחות של האדם הלבן. השחור בצרפת מזוהה לפי [[סטריאוטיפ]]ים, הוא נתפס כנחות מבחינה [[אינטליגנציה|אינטלקטואלית]] וכמאיים. זהו המבט שמופנה לעבר האדם השחור ואשר בהכרח מעורר בו [[ניכור]] עצמי. כך נוצר אצל האדם השחור [[מנגנוני הגנה#מנגנוני הגנה ראשוניים ("פרימיטיביים")|פיצול פנימי]], אשר מתקשר גם ל[[מטפורה]] שמופיעה בשם הספר{{הערה|שם=Hiddleston}}. פנון מדגיש את חשיבות ה[[שפה]] במסגרת תהליכים אלו ורואה באדם השחור כמי שכלוא בין ה[[צרפתית]], שפתו של המיישב, לבין האפשרות של שימוש ב[[ניב (סיווג שפה)|ניבים]] מקומיים שמקבעים את נחיתותו בעיני האדם הלבן. פנון גם מצביע על הבעייתיות של המצב הקולוניאלי, במסגרתו האדם השחור שואף להידמות לאדם הלבן{{הערה|שם=Hiddleston}}.
 
===מקוללים עלי אדמות===
"מקוללים עלי אדמות" (The''Les WretchedDamnés ofde thela EarthTerre'') יצא לאור בשנת 1961, תקופה קצרה לפני מותו של פנון ממחלת הלוקמיה. עם פרסומו הספר נאסר להפצה בצרפת, ועם זאת הוא הופץ וזכה לתשומת לב רבה{{הערה|שם=bavel|1=אליס שרקי, [http://readingmachine.co.il/home/books/1141223713/chapter_1124807440 על "מקוללים עלי אדמות"], באתר "מכונת הקריאה"}}. כמו בספריו הקודמים, גם ספר זה מנסה לבחון את מאפייני השליטה הקולוניאלית ואת השפעותיה על הנשלטים, העמים המיושבים (Colonized). זהו ספר שנכתב מנקודת מבטם של העמים המיושבים, ומבחינה ביוגרפית הוא נכתב לאחר שפנון "חצה את הקווים" והצטרף למחתרת האלג'יראית. בספר מדגיש פנון את ה[[אלימות]] הפיזית הישירה של השלטון הקולוניאלי ומתאר את תהליך ה[[דה-קולוניזציה]] ככזה שיחייב אלימות נגדית, עד להפיכתה המוחלטת של המערכת הקולוניאלית{{הערה|שם=Hiddleston}}.
 
הספר מתאר את הניגוד החד בין המיישב (Colonizercolonisateur) והמיושב (Colonizedcolonisé). בעוד הראשון חי בתנאים של [[עושר]] ונוחות, השני חי ב[[עוני]] ועליבות. בין השניים אין תקשורת והמרחב הוא מופרד לחלוטין{{הערה|שם=Hiddleston}}. הדרך לשינוי המצב היא החלפתם של המיישבים במיושבים, כלומר סילוקם של המיישבים.
 
פנון מתאר את התהליך המהפכני של הדה-קולוניזציה ככזה שעשוי לייצר אדם חדש, [[תודעה]] אנושית חדשה, שתתגבר על עוולות ו[[דעה קדומה|דעות קדומות]]{{הערה|שם=Hiddleston}}.