|
=== הקמת הבנק הציוני ===
בשנת [[תרמ"ה]] ([[1884]]) הציע ליבונטין ב[[ועידת קטוביץ|וועידת היסוד של "חובבי ציון" בקטוביץ]], לייסד בנק שיסייע להתיישבות היהודית בה. כעבור כעשור וחצי, בשנת [[1901]], יזמה [[ההסתדרות הציונית]] בראשות [[תיאודור הרצל]] את הקמת [[אוצר התיישבות היהודים]], הוזמן. ליבונטין, שכיהן אז כמנהל הבנק ה[[מינסק]]אי למסחר, הוזמן על ידי הרצל בשנת [[1901]] לנהל את ה"אוצר", והתמנה למנהל באוצר התיישבות היהודים בלונדון. לאחר מכן הוא יזם והקים את [[בנק אנגלו-פלשתינה]]. במקביל הוא שימש יועץ מדיני להרצל בנושאים שבהם התמחה.
העיתון [[חבצלת]] מפרסםפרסם בט"ו תמוז [[תרס"ג]] ([[1903]]) את הכתבה הבאה : "בנק יהודי יפתח ביפו", ובהמשך הכתבה : "הרעיון ליסד בארץ הקדושה סניף מהקאלאניאל באנק העברי אשר בלאנדאן החל לצאת לפעולה. המקום הנבחר להחל בו את פעולות הבאנק הוא יפו והאיש הנבחר לעמוד בראש המפעל ולנהלו הוא החכם '''זלמן דוד לעוואנטין''', עד כה אחד מפקידי הבאנק המרכזי בלאנדאן, אשר נמנה בין הראשונים אשר עלו ליהודה להאחז באדמתה, והוא היה אחד הקונים את אדמת עיון-קארא ליסד בה את המושבה הראשונה אחרי פתח תקווה - אשר קראו לה ראשון לציון".{{הערה| חבצלת, ט"ו תמוז תרס"ג (1903), "בנק יהודי יפתח ביפו", מתוך : '''"ארץ ציון ירושלים"''', [[שלמה שבא]], [[דן בן אמוץ]], שער שני : "שחקי, שחקי על החלומות (1883-1904)", פרק : "כלכלה ופרנסות". עמוד 96.}}
היכרותו של ליבונטין את [[היישוב]], שליטתו ב[[עברית]] והכרתו את המשק והכלכלה הארץ-ישראלית בתקופה העות'מאנית הביאו לכך שקיבל את ניהול הבנק הציוני.
|
