שתי וערב – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
כבר לא בעבודה
אין תקציר עריכה
שורה 2:
 
'''שְׁתִי וָעֵרֶב''' הם שמות החוטים מהם [[אריגה|אורגים]] [[בד]]. [[חוט]]י ה"שתי" מתוחים בשני הקצוות שלהם, ומקובעים בין שני מקלות, מוטות או [[מנור (טקסטיל)|מנור]]ים קשיחים שמחזיקים את החוטים מתוחים חוטי השתי הם ה'שלד' שממנו נוצר הבד. לתוך ובין חוטי השתי מערבים את חוטי ה"ערב": בעזרת מחט באריגת יד, או בעזרת דוושות המחוברות לבתי ניר בנולים, מרימים חלק מחוטי השתי ומורידים חלק ובתוך המיפתח מעבירים את חוטי הערב שמגולגלים על בוכיר או על מקל עם חריצים, על ידי העלאה והורדה לסירוגין של חוטים שתי שונים. כך מקבלים מיפתח שונה בכל פעם, ונוצרת יריעת בד בצפיפות (או דוגמה) משתנה, לפי ייעוד הבד.
 
המילה שתי באה מהמילה האכדית שת יסוד<ref>{{צ-ספר|מחבר=אברהם אבן-שושן|שם=המלון החדש|מקום הוצאה=ירושליים|מו"ל=קרית ספר|שנת הוצאה=1980|מהדורה=1980|עמ=2803|פרק=האות ש|ISBN=965-17-0113-7|כרך=שביעי ש-ת}}</ref>.
 
==שתי וערב לתיקון ואיחוי ==
שורה 9 ⟵ 7:
 
==נולים שונים ועוד אפשרויות אריגה==
בזמנים קדומים, נארגו הבדים על ענפים או קורות מהם תלו חוטים שבעזרתשנמתחו כלפי מטה בעזרת משקולות [אבן או חרס]<ref>{{צ-ספר|מחבר=Sarita r. rainey|שם=Weaiving without a loom|מקום הוצאה=Worcester Massachusetts|מו"ל=Davis|שנת הוצאה=1966|עמ=7|פרק=Weaving as an art form|ISBN=87192-024-7|שפה=אנגלית|מהדורה=1966}}</ref> נמתחו כלפי מטה, והאורגים דחפו את העבירו את הערב בין חוטי השתי מצד לצד ואחר כך דחפו וצופפו אותו כלפי מעלה. מתקן כזה נקרא נול. עם הזמן למדו שקל יותר לדחוף את הערב כלפי האדמה. בחפירות [[ארכאולוגיה|ארכאולוגיות]] [[ישראל|בישראל]] נמצאו משקלות אריגה מחרס [[תקופת הברזל|מתקופת הברזל]] שנחקרו על ידי [[ארכאולוג|הארכאולוגית]] אביגיל שפר [Avigail Sheffer]<ref>{{צ-ספר|מחבר=Elizabeth Wayland Barber|שם=WOMEN~S WORK: The First 20,000 Years|מקום הוצאה=New York|מו"ל=W.W. NORTON|שנת הוצאה=1994|מהדורה=1995|עמ=293-4|פרק=Postscript: Finding the Invisible|ISBN=0-393-31348-4|שפה=אנגלית}}</ref> .
 
למעשה אפשר לארוג על כל אמצעי נוקשה מספיק למתיחת השתי, קרשים, עם או בלי מסמרים, מסגרות של חלונות, מסגרות של תמונות, ספרים, קרטונים, קרטון או פס פלסטיק שיש בו חריצים וחורים לסירוגין<ref>{{צ-ספר|מחבר=Grete Kroncke|שם=Simple Weaving|מקום הוצאה=New York|מו"ל=VAN NOSTRAND|שנת הוצאה=1970|מתרגם=Christine Hauch|מהדורה=1973|עמ=29-34|פרק=Ribbon weaving and darning on a rigid heddle|ISBN=0442299818|שפה=אנגלית}}</ref> גושי קלקר,גלגלי אופניים ככל שעולה בדעתם <ref>{{קישור כללי|כתובת=https://whydontyoumakeme.com/diy-weaving-loom-with-heddle-bar/|הכותב=|כותרת=DIY WEAVING LOOM WITH HEDDLE BAR|אתר=WHY DON`T YOU MAKE ME|תאריך=|שפה=אנגלית|תאריך_וידוא=23.12.2019}}</ref>של הרוצים לארוג.
שורה 20 ⟵ 18:
 
==מקור השם==
המילה שתי באה מהמילה האכדית "שת יסוד",<ref>{{צ-ספר|מחבר=אברהם אבן-שושן|שם=המלון החדש|מקום הוצאה=ירושליים|מו"ל=קרית ספר|שנת הוצאה=1980|מהדורה=1980|עמ=2803|פרק=האות ש|ISBN=965-17-0113-7|כרך=שביעי ש-ת}}</ref> מלשון תשתית, שכן הוא נתלה על הנול. "ערב", מלשון עירוב, שכן הוא נשזר בין חוטי השתי.
המילים מופיעות בספר ויקרא: "וְשָׂרַף אֶת-הַבֶּגֶד אוֹ אֶת-הַשְּׁתִי אוֹ אֶת-הָעֵרֶב, בַּצֶּמֶר אוֹ בַפִּשְׁתִּים, אוֹ אֶת-כָּל-כְּלִי הָעוֹר, אֲשֶׁר-יִהְיֶה בוֹ הַנָּגַע: כִּי-צָרַעַת מַמְאֶרֶת הִוא, בָּאֵשׁ תִּשָּׂרֵף" (ויקרא י"ג, 52). המילים מופיעות בפעם הראשונה כביטוי בתלמוד הבבלי: "כיצד קורעו? אמר רב יהודה: קורעו שתי וערב וטחו בכותל" (מסכת חולין, דף ק"ט, עמוד ב').
 
מקור השם "שתי", מלשון תשתית, שכן הוא נתלה על הנול; "ערב", מלשון עירוב, שכן הוא נשזר בין חוטי השתי.
המילים "שתי" ו"ערב" מופיעות בספר ויקרא: "וְשָׂרַף אֶת-הַבֶּגֶד אוֹ אֶת-הַשְּׁתִי אוֹ אֶת-הָעֵרֶב, בַּצֶּמֶר אוֹ בַפִּשְׁתִּים, אוֹ אֶת-כָּל-כְּלִי הָעוֹר, אֲשֶׁר-יִהְיֶה בוֹ הַנָּגַע: כִּי-צָרַעַת מַמְאֶרֶת הִוא, בָּאֵשׁ תִּשָּׂרֵף" (ויקרא י"ג, 52). המיליםהצירוף מופיעות"שתי בפעםוערב" הראשונה כביטוימופיע בתלמוד הבבלי: "כיצד קורעו? אמר רב יהודה: קורעו שתי וערב וטחו בכותל" (מסכת חולין, דף ק"ט, עמוד ב').
 
==שימושים ב[[השאלה (לשון)|השאלה]]בהשאלה==
*ב[[תכנון ערים ואזורים|תכנון ערים]] משתמשים במונח: [[רחובות שתי וערב]] לתיאור רחובות הפרוסים על פני העיר כרשת מצטלבת בזוויות ישרות.
*ב[[משפט (דין)|משפט]] מכנים חקירה צולבת מכמה זוויות: "חקירת שתי וערב".