פנצ'טנטרה – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
CalcifyWeaver (שיחה | תרומות)
הסרת קישורים עודפים
שורה 1:
'''פנצ'טנטרה''' ('''Pañcatantra''', ב[[סנסקריט]]: '''पञ्चतन्त्र'''; ידוע גם כ'''כַּלִילָה ודִימְנָה''' או '''משלי בידבה (Bidpai)''') הוא חיבור [[הודי]] עתיק שנכתב ב[[סנסקריט]]בסנסקריט ובו [[משל]]י חיות. הספר נכתב על ידי [[פילוסוף]] הודי בשם בידבה, במטרה להנחות נסיכים ושליטים בענייני שלטון וללמד אותם איך לנהל בצורה נבונה את ה[[מדינה]] ואת אורח חיי האדם.
 
החיבור נקרא לעיתים "כלילה ודימנה", צירוף שמותיהם של שני [[תן|תנים]] - כלילה ודימנה. על פי המשל המופיע בספר, כלילה ודימנה היו יועציו של ה[[אריה]], מלך החיות. יום אחד שמע האריה בעל חיים בוכה. התנים בדקו זאת ומצאו שבעל החיים שבוכה הוא [[פרה|שור]]. הם החליטו לשדך בין האריה לשור, וכך היה, אלא שכלילה ודימנה קינאו בחברות שלהם והחליטו לסכסך ביניהם. עומק הסכסוך היה כזה שהאריה והשור נלחמו זה נגד זה מתוך מחשבה שהאחד רוצה להרוג את השני.
שורה 12:
==הקדמות==
לספר חוברו 4 הקדמות:
# ההקדמה הראשונה: והיא נקראת : "באב בורזוויה", והיא ההקדמה הצמודה לספר עצמו, וחוברה במאה השישית ומי שחיבר אותה היה איש בשם "בורזווויה", שהוא הרופא המלכותי של "אנושרוואן" מלך פרס, והוא תרגם את הספר מהודית-סנסקריט, לפהלווית-פרסית, והוסיף לספר המתורגם הקדמה שבה בורזוויה מדבר על עצמו: כיצד נסע להודו, מה הבעיות שנתקל בהן בדרך ובהודו, ומה הוא עשה על מנת להשיג את הספר "פנצ'טנטרה". ההקדמה הזו היא אורגינאלית כי היא מצויה בתרגום לאראמית, שהיה לפני התרגום לערבית. יש הטוענים, שמי שחיבר את ההקדמה הזו היה "בוזורג'מהר" סופר פרסי, כי הוא חתום עליה.
# ההקדמה השנייה: נכתבה במאה השמינית, על ידי אבן אל-מוקאפאע, סופר פרסי שידוע כסופר בשפה הערבית, והוא תרגם את הספר מפרסית לערבית והוא תרגם בנוסף לספר את ההקדמה של "ברזוויה", והוסיף עוד הקדמה משלו, שנקראת: "באב ערד אלכיתאב" (כלומר: הפרק שמציג את הספר), או "באב ע'רד אלכיתאב" (כלומר: הפרק שמתאר את מטרת הספר), ובהקדמה זו אבן אלמוקאפאע דיבר על תוכן הספר הזה, ועל הרובד הגלוי והרובד הסמוי, והוא הדגיש את שכוונת הספר היא לא רק הצגת משלי בעלי חיים, שזהו הרובד הגלוי, אלא הוא מתכוון ללמד לקחים ו[[מוסר השכל]] ממה שנאמר מפיהם של אותם בעלי חיים, וזהו הרובד הסמוי, החשוב ביותר. בהקדמה זו מדובר בדילמות המיוצגות על ידי בעלי חיים ושאילות בענייני החצר המלכותי, ואיך אפשר להתקדם שם מבחינה פוליטית. ישנם משלים רבים שאפשר ללמוד מהם על ידי התעמקות במשמעויות, כך שאם האדם לא מתעמק באמת הוא לא יבין כלום.
# ההקדמה השלישית: נקראת "באב בעת'ת ברזוויה אלא בילאד אלהינד" (כלומר הפרק על שליחתו של ברזוויה להודו), סביר להניח שהקדמה זו הצטרפה לספר, לכל המאוחר במאה ה-12. מי שכתב אותה ידע על קיום ההקדמה הראשונה, כי היו בה דברים שחוברו לכבוד "ברזוויה" עקב ההקדמה הראשונה. ההקדמה הזו מפרטת את נסיבות הבאת הספר מהודו לפרס, כי זה עניין שסקרן את האנשים במאה ה-8, אחרי שתורגם הספר לערבית, וכן בהקדמה הראשונה "ברזוויה" לא התייחס כל כך לתיאור הנסיבות שגרמו להסתכן בהבאת הספר. בהקדמה הזו תואר איך המלך ה[[האימפריה הסאסאנית|סאסאני]] אנושרוואן התעניין להשתלם בידע ההודי הטמון בתוך הספר הזה, והוא שלח את ברזוויה להביא את הספר.
שורה 22:
==תרגומים עבריים==
<div class="mw-content-ltr">
* ''Deux versions hébraïques du livre de Kalîlâh et Dimnâh'': la première accompagnée d’une traduction française, publiées d’après les manuscrits de Paris et d’Oxford‎d’Oxford par Joseph Derenbourg, Paris: P. Vieweg,‎‪ 1881. (Fragment d’une traduction hébraïque du livre de Kalîlâh et Dimnah / attribuée a un certain R. Joël. Le commencement du livre de Kelîlâh et Dimnâh / traduit de l’arabe en hëbreu par R. Jacob ben Elazar)
</div>
 
* '''ספורי כלילה ודמנה'''; מאת בידבה הפילוסוף ההודי; תֻּרגמו מערבית בידי [[אברהם אלמאליח]], עם מבוא מאת המתרגם, תל אביב: [[דביר (הוצאת ספרים)|דביר]], תרפ"ז 1926. (מהדורה ב: תש"י 1950)
* '''סיפורי כלילה ודימנה'''; מאת הפילוסוף ההודי בידבה; נוסח עברי חדש: עירית שילה, תל אביב: דביר, תשנ"ב 1992.