קודקס – הבדלי גרסאות

נוספו 2 בתים ,  לפני שנה
ב[[העת העתיקה|עת העתיקה]] ספרים נכתבו בתבנית [[מגילה]] נגללת, בדומה ל[[ספר תורה|ספרי התורה]] הנוהגים עד היום, עד [[המאה השלישית]]. מכאן הכינוי מגילות לספרים הנפרדים. מכאן גם הכינוי "בית עקד הספרים": ספרי המגילות היו נעקדים (נקשרים) ברצועות עור כדי שהמגילות לא ייפתחו, ומשום כך ה[[ספרייה|ספריות]] שבהן הונחו המגילות הקשורות נקראו בתי עקד הספרים.
 
החל מ[[המאה השנייה לספירה]] החל מעבר איטי ממגילה לקודקס בספרות היוונית והרומאית, מעבר שהפך לדומיננטי במאות הרביעית והחמישית{{הערה|1=[[בצלאל בר כוכבא]], חג הפורים בימי הבית השני ומגילת אסתר באסיה, בתוך סיני, תשרי-טבת תשנ"ח, עמוד פא}}. בתחילה נכתבו המצחפים על גבי פפירוסים ועם הזמן נכתבו גם על קלף ועור. שימוש ב[[שומר דףהדף]] היה נפוץ מאוד במלהך [[המאה ה-16]], עם הרחבת שימוש ב[[דפוס]], הכנסת שומר דף החל להיות פחות נפוץ.
 
האזכור הראשון של המונח מצחף בספרות יהודית קיים בספר [[הלכות פסוקות]] מן [[המאה השמינית לספירה]] ולפי פרופ' [[מלאכי בית-אריה]] זהו הזמן המשוער של המעבר ממגילה לקודקס בספרות היהודית{{הערה|[[מלאכי בית-אריה]], קודיקולוגיה עברית, קדם-פרסום גרסת אינטרנט גרסה 0.11 (תשע"ט), פרק א, עמ' 36-40}}. המילה מצחף נטבעה עוד בתקופת ה[[גאונים]] מן ה[[ערבית]] (مصحف), ומקורה כנראה אתיופי (השורש צח"ף ב[[געז]] פירושו לכתוב). גם כתבי היד החשובים של ה[[תנ"ך]], כגון [[כתר ארם צובא]], בנויים כמצחפים.
144,052

עריכות