הבדלים בין גרסאות בדף "המנורה"

אין שינוי בגודל ,  לפני חודש
מ
(←‏נס עשיית המנורה: איני בטוח אם יש צורך אפילו בציטוט אחד, ודאי לא שניים)
תגית: עריכת קוד מקור 2017
גם [[רבי אברהם בן הרמב"ם]] כותב שהקנים "עולים כמו ענפים, ונמשכים ביושר כלפי מעלה כמו שצייר אבא [הרמב"ם], ולא כפי שצייר זולתו"{{הערה|בספר אור לישראל (עמוד קכה) מסביר אחרת את דברי רבי אברהם, שכתב: "הקנים כמו ענפים... כמו שצייר אותה אבא מרי ז"ל, ולא כמו שצייר אותה זולתו" [[מנחם מנדל שניאורסון|הרבי מחב"ד]] הבין את "זולתו" כמתייחס לשיטה שאומרת שהקנים היו עגולים, לעומת זאת במאמר בספר "אור לישראל" כתב ש"זולתו" זו דעת ה[[אברהם אבן עזרא|אבן עזרא]] שכתב שהקנים היו מסובבים סביב הקנה האמצעי כלומר לא רק הקנה בעיגול אלא כל הקנים מסתובבים סביב הקנה האמצעי. }}.
 
לעומת זאת, ברוב איורי המנורות (פרט לאחד{{הערה|https://col.org.il/news/93848}}) שנתגלו בחפירות ארכאולוגיות לא נמצאה מנורה עם קנים אלכסוניים, אלא מעוגלים. כך הן האיוריםבאיורים פרטיים והן באיורים של גופי שלטון יהודיים, הן בתקופות מאוחרות והן בתקופת הבית. כך למשל במטבע של המלך החשמונאי [[מתתיהו אנטיגונוס השני]] מוטבעת מנורה עגולת קנים. משום כך סבורים חוקרים רבים שהצורה ששרטט הרמב"ם או הפרשנות לציורו, אינם מדויקים{{הערה|הרב [[ישראל אריאל]], '''מנורת זהב טהור''', [[מכון המקדש]], 2008}}. עוד אומר הרב אריאל שרבי אברהם לא אמר שהקנים היו ישרים אלא אמר שמה שצייר אביו היה בדווקא, ועוד כתב שאף ה"אלכסון" של רש"י אינו מחייב ישר לגמרי אלא יכול להיות גם עיגול.{{ש}}
גם בספר מעשה חושב כתב שאמנם מדברי רש"י נראה שלא היו עולים בעיגול אלא באלכסון, אולם מכך שהרמב"ם לא כתב במפורש שהקנים עולים ביושר ניתן להבין שסובר שהיו הקנים עגולים. ובחכמת המשכן כתב (דף ד ע"ב): "שנראה מזה שהיו עולים הקנים כמעט בעיגול". ועליו הוסיף ה'מעשה חושב'{{הערה|ילקוט שמעוני פרשת פקודי רמז תיט}} שהקנים עגולים וכך מסתבר שהקנים דומים לכוכבים שברקיע".
 
4,631

עריכות