רכבות בלבנון – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
בתקופת המנדט הצרפתי |
לאחר עצמאות לבנון |
||
שורה 25:
לאחר מלחמת העולם הראשונה קיבלה צרפת את המנדט על סוריה ולבנון בחסות [[חבר הלאומים]]. הבעלות של חברת הקו ביירות-דמשק על המסילה שלה הוחזרה, והיא קיבלה שליטה גם על מסילת הרכבת החיג'אזית. תחרות בין הנמל שבשליטה צרפתית בביירות, לבין הנמל שבשליטה בריטית בחיפה, הובילה למלחמות מכס. ובשנת 1921 להסכם לחילופי שטחים בארץ ישראל, תמורת זכויות הרכבת הסורית בארץ ישראל. בתחנת הרכבת בעיירה [[צמח (מרכז אזורי)|סמח']] שלחוף הכנרת הוקמה תחנת המכס. [[תחנת הרכבת סמח (צמח)]] הייתה הנקודה בה עברה המסילה מהאזור בשליטת [[המנדט הבריטי]] לאזור בשליטת המנדט הצרפתי.
סביב 1930, חלה "החברה הבינלאומית לקרונות שינה וקווי אקספרס אירופיים" (Compagnie Internationale des Wagons-Lits et Grands Express Européens) (שהפעילה גם את שירות ה[[אוריינט אקספרס]]) להפעיל את שירות ה"[[טאורוס אקספרס]]" בין איסטנבול לבגדד, שכלל שלוחה דרומית, דרך ארץ ישראל ל[[קהיר]].
רשת הרכבות בלבנון הייתה בשימוש רב במהלך [[מלחמת העולם השנייה]]. הבריטים תכננו במקור לחבר את רשת המסילה ברחוב סטנדרטי של חברת [[הרכבת המנדטורית|הרכבת הפלסטינית]] מחיפה לרייאק, אך ויתרו על הפרויקט בשנת 1941 מאחר והיה מסובך מדי בגלל התוואי ההררי. במקום זאת, מהנדסים מדרום אפריקה ואוסטרליה השלימו קו ברוחב סטנדרטי לאורך החוף בין חיפה לביירות ב-24 באוגוסט 1942 והרחיבו אותו לתחנת הרכבת טריפולי ב-18 בדצמבר 1942. קו רכבת חיפה – ביירות –טריפולי (HBT) הייתה הקישור האחרון שחיבר בין רשת הרכבות הסטנדרטיות של אירופה וצפון אפריקה, אך היא מעולם לא פעלה בשימוש אזרחי. הבריטים שמרו עליה בשליטת צבאם. כבר בפברואר 1948, פוצצו היהודים המורדים את הגשרים ליד [[מנהרות הרכבת בראש הנקרה]]. ניסיון קודם של כוחות ההגנה לתקוף את HBT בשני מקומות ליד נחל כזיב במהלך [[ליל הגשרים]] בשנת 1946 לא צלח. בימינו החלק היחיד של ה-HBT שעדיין פועל הוא [[מסילת החוף]] בין נהריה לחיפה בצפון ישראל.
===לאחר עצמאות לבנון===
הגנרל [[ז'ורז' קאטרו]] הכריז על עצמאות לבנון בשנת 1941 אך הצרפתים לא אפשרו בפועל שלטון מקומי עד שנת 1943. בשנת 1946 קנתה ממשלת לבנון את חברת הרכבת נקורה – טריפולי בסכום של 5 מיליון ליש"ט. סוריה הלאימה את רשת הרכבות שלה בשנת 1956 והקימה את החברה הממשלתית CFS - Chemins de Fer Syriens. בשנת 1960, אורגנה מחדש רשת הרכבות בלבנון כחברת הרכבת לבנונית (Chemin de fer de l'État Libanais, CEL). אך מלחמת האזרחים בלבנון גרמה נזק משמעותי לרשת הרכבות והשירות הופסק בהדרגה. במהלך מלחמת האזרחים נגרם נזק על ידי מיליציות שפוצצו את המסילה, הפגזות הצבא הישראלי וכוחות הביטחון הסוריים שחפרו חלקים מהמסלול למכירה כגרוטאות מתכת בפקיסטן. הקו בין ביירות לדמשק נסגר בשנת 1976. שירות הנוסעים בין דוברה לבייבלוס נפסק בשנת 1993 והפעילות האחרונה של הרכבות הסדירות בלבנון - רכבות שהובילו מלט מצ'קה לביירות - הסתיימה בשנת 1997.
== הערות שוליים ==
| |||