תקנת הציבור – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה |
תקנת הציבור היא מושג שסתום משפטי שמבטא את ערכי היסוד של החברה בענייני מוסר וצדק. |
||
שורה 1:
'''מבוא'''
'''תקנת הציבור''' היא [[מושג שסתום]] משפטי שמבטא את התפיסה הבסיסית של החברה ביחס להתנהגות ראויה ביחסים חוזיים. תקנת הציבור שואבת את ערכי [[זכויות האדם בישראל|זכויות האדם]] מהמשפט הציבורי ומבטאת את עמדתו של המשפט בנוגע למותר ולאסור בהתקשרות החוזית. מושג תקנת הציבור הוא דינמי, משתנה מעת לעת ומשקף את ערכי היסוד של המשטר המשפטי וככזה, הוא כולל את ערכי החברה בענייני מוסר, כלכלה וחברה. הערכים החוקתיים של המשפט והמשטר הם ראשונים במעלה ולכן [[זכויות האדם בישראל|זכויות האדם]], המעוגנות בחוקי היסוד, מהוות מקור מרכזי ממנו שואב השופט את הנתונים הערכיים המגבשים את "תקנת הציבור" הישראלית. בטחון המדינה, שלום הציבור, רווחתה ועוצמתה של המדינה – הם גם ערכים המעצבים את תקנת הציבור.[i]
שורה 17:
זמן קצר לאחר חקיקת חוק החוזים הכללי, שופטי ביהמ"ש העליון ומלומדים רבים הביעו דעתם לגבי תקנת הציבור כתקנה ששימוש בלתי מרוסן בה עלול להיות מעשה מסוכן.[iv] השופט עציוני והשופטת טובה שטרסברג-כהן פרסמו מאמרים בהם הם מתארים את תקנת הציבור כ"סוס פרא שאין לרכב עליו, באשר הוא עלול להביא את השופט לדרך ללא מוצא".[v] השופטים הביעו את דעתם, שיש לפעול באיפוק רב בהפעלת תקנת הציבור לשם ביטול חוזים. גישה זו ייצגה את הדעה הרווחת בבתי המשפט לפני חקיקת חוק החוזים הכללי וגם בזמן הקצר לאחר חקיקתו.[vi] ביהמ"ש התבטא בנושא בפרשת יקותיאל, בה נאמר כי כדי שבית משפט יבטל חוזה מסיבה שהוא סותר את תקנת הציבור "צריך חוש הצדק והיושר והמוסר החברתי להתקומם מפני ביצועו".[vii] ובפרשת כהן הובאה דוגמה קיצונית לחוזה כזה שממחישה את השימוש הצר: חוזה עבדות.[viii]
המגמה הצרה נבעה משלושה גורמים עיקריים: ראשית, מעקרון [[חופש החוזים]] במובנו הקלאסי, שבמרכזו עומד הכלל של כיבוד הסכמים וקיום חוזים. עקרון זה מחייב הימנעות מהתערבות בחוזה שנערך מתוך רצונם החופשי של הצדדים ונחשב כאחד כעקרון יסוד בתפיסתנו המשפטית.[ix] שנית, ניתן לטעון כי תקנת הציבור, בהיותה מייצגת את ערכי הציבור, כוללת גם את ערך כיבוד הסכמים ולכן תובע המעוניין לבטל חוזה בשל תקנת הציבור יצטרך להראות ערך נפגע שחשוב יותר מערך כיבוד הסכמים.[x] שלישית, תקנת הציבור, בהיותה מושג ארכאי ובעלת תנאים לא ברורים, תלויה בשיקול דעתו של כל שופט והפעלתה פוגעת בוודאות ומסכלת ציפיות והסתמכות של צדדים בחוזה ולכן יש לצמצם את השימוש בה למינימום האפשרי.[xi]
'''שינוי המגמה'''
שורה 35:
אכן, תמורות שחלו בחברה הישראלית וביניהן המהפכה החוקתית והכרה בזכויות יסוד רבות הביאו לחלחול של זכויות אלו גם לתוך המרחב הבין אישי בהתקשרויות חוזיות ולמהילת עקרון חופש החוזים במושגים כמו תום לב ותקנת הציבור.[xxi] עם זאת, העדר שיטה ברורה וקריטריונים מאפשרים שיקול דעת נרחב לבתי המשפט שלעיתים יכול להיות לא מאוזן ונעדר שיטתיות, פוגע ביציבות ובהסתמכות הצדדים על החוזה.[xxii]
----'''קישורים חיצוניים:'''
----[i] פרופ' גבריאלה שלו "סוס הפרא – לאן או מה ארע לתקנת הציבור?" '''קרית המשפט''' ב 22,21 (תשס"ב-2002); ראו גם באתר הפדרציה לבוררות כאן.▼
תקנת הציבור באתר [https://www.borer.org.il/%D7%9E%D7%99%D7%9C%D7%95%D7%9F-%D7%9E%D7%95%D7%A9%D7%92%D7%99%D7%9D/84-%D7%AA%D7%A7%D7%A0%D7%AA-%D7%94%D7%A6%D7%99%D7%91%D7%95%D7%A8 הפדרציה לבוררות]
תקנת הציבור באתר [https://www.hilan.co.il/%D7%9E%D7%A8%D7%9B%D7%96-%D7%99%D7%93%D7%A2/%D7%91%D7%A1%D7%99%D7%A1-%D7%99%D7%93%D7%A2/%D7%9E%D7%99%D7%9C%D7%95%D7%9F-%D7%9C%D7%AA%D7%A0%D7%90%D7%99-%D7%A2%D7%91%D7%95%D7%93%D7%94/%D7%AA/%D7%AA%D7%A7%D7%A0%D7%AA-%D7%94%D7%A6%D7%99%D7%91%D7%95%D7%A8/ חילן]
הילה בן אליהו "על תקנת הציבור ופרשנות הסכמים" [http://www.daat.ac.il/mishpat-ivri/skirot/4-2.htm באתר מכללת הרצוג]
'''הערות שוליים:'''
▲
[ii] שם.
| |||