בית המשפט הגבוה לצדק – הבדלי גרסאות

 

עם התגברות המעורבות של בג"ץ בהתאם ל[[אקטיביזם שיפוטי|אקטיביזם השיפוטי]] נכנס לשיח הציבורי דיון במה שנקרא "מבחן בג"ץ" - "האם פעולה מסוימת של השלטון תפסל בעתירה לבג"ץ?" ומוסדות השלטון נמנעים מלכתחילה מלבצע פעולות שיש סיכוי גבוה שייפסלו על ידי בג"ץ או כפי שהדבר מכונה - "לא יעמדו במבחן בג"ץ". כך למשל, המדינה בחרה את האמצעים שננקטו כנגד [[אלג'זירה]] תוך לקיחה בחשבון של "מבחן בג"ץ"{{הערה|{{הארץ|ברק רביד|קטר ניתקה יחסים, ישראל בתגובה מקשה על אל-ג'זירה|1.1243619|3 בפברואר 2009}}}}; בלשכת [[השר לביטחון פנים]] הסבירו את אי ההיענות לבקשת ראש הממשלה למנוע צעדה של אנשי ימין ב[[סילוואן]] בכך ש"היועץ המשפטי לא חשב שזה יעבור מבחן בג"ץ"{{הערה|{{ערוץ7||צעדת הימין תתקיים כמתוכנן|203423|24 באפריל 2010}}}}; השר [[אביגדור ליברמן]] ביקש מאנשי משרדו לבחון האם התניית השתתפות בקורס צוערים בשירות צבאי ולאומי תעמוד במבחן בג"ץ{{הערה|{{ישראל היום|שלמה צזנה|דרושים: צוערים אחרי שירות|3517|25 באוגוסט 2009}}}}. בהתאם לכך, ההשפעה של בג"ץ חורגת בהרבה מההחלטות עצמן בכך שהחלטות שונות לא הגיעו לידי עתירה בפני בית המשפט שכן כבר בתהליך קבלת ההחלטות שוקללה עמדת בית המשפט כפי שנראתה על בסיס פסיקות קודמות, על מנת למנוע את התערבות בג"ץ מלכתחילה{{הערה|בהתאם לשיטת ה[[תקדים]], מאפיין זה נכון לכל פסיקותיו של בית המשפט העליון, לא רק בשבתו כ[[בג"ץ]], ובמידה רבה נכון גם לגבי פסקי דין של ערכאות נמוכות יותר, המובאים בחשבון בידי מקבלי ההחלטות.}}.

 

== ביקורת ==