פולה קבלו – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
שורה 7:
'''מסלול מקצועי'''
 
פרופ' פולה קבלו מכהנת מזה שבע שנים  כמנהלת מכון בן-גוריון לחקר ישראל והציונות, אוניברסיטת בן-גוריון בנגב. בשנים 2016-2011 היא הקימה ועמדה בראש התכנית הבין לאומית בלימודי ישראל (תואר שני)  ע"ש וודמן ושלר והחל משנת 2017  היא עומדת בראש מרכז עזריאלי ללימודי ישראל (מעל"י)  הפועל במכון בן-גוריון.  מעל"י מאגדת צוותי מחקר סביב שאלות ליבה בחקר התופעה הישראלית והרעיון הציוני לגווניו. במעל"י חברים תלמידי ותלמידות מחקר, עמיתי ועמיתות בתר דוקטורט וכן חברי וחברות סגל בכיר ממכון בן-גוריון וממוסדות נוספים ברחבי הארץ והעולם. מעל"י פונה גם לציבורים שמחוץ לאקדמיה וחותרת להנכחת שיח מעמיק ומורכב על התופעה הישראלית בקרב אנשי מקצוע ופעילי שטח כמו גם קובעי מדיניות.
פולה קבלו היא היסטוריונית באוניברסיטת בן-גוריון בנגב העוסקת בחקר החברה הישראלית בדגש על ארגוני מגזר שלישי. בשנים [[2009]]–[[2011]] עמדה בראש המסלול ללימודי מדינת ישראל במחלקה להיסטוריה של עם ישראל בפקולטה לרוח וחברה של [[אוניברסיטת בן-גוריון בנגב]]. בין 2011 ל-[[2017]] הקימה וניהלה את התכנית הבינלאומית לתואר שני בלימודי ישראל ב[[מכון בן-גוריון לחקר ישראל והציונות]] ע"ש וודמן-שלר. כיזמית של התכנית היא הביאה להקמתה של קרן מלגות בגובה 4 מיליון דולר אשר התבססה על מצ'ינג דולר לדולר בין המשפחה למגוון תורמים לתחום זה.
 
פרופ'  קבלו מתגוררת עם משפחתה במדרשת בן-גוריון החל משנת 1995.
מאז 2013, קבלו מנהלת את מכון בן-גוריון לחקר ישראל והציונות. בשנת 2016 יזמה והובילה להקמתו של 'מרכז עזריאלי ללימודי ישראל' במכון בן-גוריון לחקר ישראל והציונות.
 
===מחקרה===
מחקריה של פרופ' פולה קבלו, עוסקים בהיסטוריה של התאגדויות אזרחים וחברה אזרחית בישראל ובקהילה היהודית הארצישראלית בשנים שקדמו להקמת המדינה ובמדינת ישראל בשלוש העשורים הראשונים. בנוסף היא בוחנת את מערכת היחסים שהתקיימה בין דוד בן-גוריון למגזרים שונים בחברה הישראלית, בקהילות היהודיות בעולם ובקהילייה הבין לאומית בכללותה. לשם כך היא נשענת על תיאוריות של יחסי מנהיגים מונהגים (Leadership-Followers).
עבודת הדוקטורט של קבלו עוסקת ברעיון החלוציות במשנתו של [[דוד בן-גוריון]] ומתמקדת בתוכניות ובמהלכים לשילוב בני הדור הצעיר בתהליכי עיצוב החברה הישראלית בשנים 1949–1956. מחקרה מתמקד בהיסטוריה של אגודות אזרחים וחברה אזרחית בישראל וביחסי הגומלין שבין דוד בן-גוריון לבין ציבורים שונים בישראל ובעולם היהודי. קבלו מיפתה, סקרה ושפכה אור על תפקידם של אנשים מן השורה בצמתים היסטוריים מרכזיים. בספרה 'שורת המתנדבים' הביאה את סיפור ההתאגדות האזרחית כמקרה בוחן להבנת ההתפתחות של הדמוקרטיה בישראל. ספרה האחרון נקרא Israeli Community Action: Living Through the War of Independence.
 
מחקריה הנוכחיים עוסקים בתופעת החוסן הקהילתי (community Resilience), תופעה שעליה היא מצביעה בספרה האחרון, Israeli Community Action: Living Through the War of Independence  שיראה אור בסתיו 2020 בהוצאת אוניברסיטת אינדיאנה (Indiana University Press).
 
מחקר רחב היקף שעליו היא שוקדת בימים אלו  מתמקד בתופעת ועדי השכונות בישראל בשלוש העשורים הראשונים. המחקר הוא פרי מענק אישי מהקרן הלאומית למדע  (מענק 1417/17): ועדי שכונות בישראל כביטוי למנהיגות 'מלמטה' ומבפנים 1948-1977. שותפתה למחקר, ד"ר אליה אתקין, היא עמיתת בתר דוקטורט במעל"י והשתיים השלימו עד כה שלושה מאמרים העוסקים בתופעת המנהיגות המקומית בשכונות כפר שלם, קטמונים והנחלאות והתחקות אחר גלגוליו של החוק לבינוי ופינוי אזורי שיקום, תשכ"ה – 1965.
 
==פרסים ומלגות ==