ויקיפדיה

קריית ההדרכה על שם האלוף אריאל שרון – הבדלי גרסאות

עיון אינטראקטיבי בהיסטוריה
→ העריכה הקודמתהעריכה הבאה ←
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
חזותיקוד ויקי
קידוד קישורים, החלפות (, ), הסרת קישורים עודפים
שורה 1:
{{תמונות מרובות
| כיוון = אנכי
| כותרת =
| רוחב = 200
| תמונה1 = Hadraha.png
שורה 14:
[[קובץ:Camp Ariel Sharon.jpg|שמאל|ממוזער|250px|שלט הפניה למחנה שרון (עיר הבה"דים) מכיוון ירוחם]]
[[קובץ:Reuven Rivlin at Camp Ariel Sharon, October 2017 (7317).jpg|250px|ממוזער|[[ ראובן ריבלין]], ב[[בה"ד 10]], שנמצאת בבסיס קריית ההדרכה, אוקטובר 2017]]
'''קריית ההדרכה על שם האלוף אריאל שרון''' הידועה בכינוייה '''עיר הבה"דים''', או בשם '''מחנה שרון''' (על שם [[אריאל שרון]]),{{הערה|לפני פטירתו של אריאל שרון, הייתה החלטת [[ועדת השמות הממשלתית]] הראשונה לקרוא לעיר הבה"דים "קריית דוד בן-גוריון". ראו: טל שלו: [http://news.walla.co.il/?w=/2689/2565550 לא עוד עיר הבה"דים, מעתה אמרו קריית בן-גוריון], וואלה, 7 בספטמבר 2012. לאחר פטירתו של שרון שונתה ההחלטה. ראו: [[אמיר בוחבוט]], [http://news.walla.co.il/?w=//2711494 צה"ל מצדיע: עיר הבה"דים בנגב תיקרא על שם אריאל שרון], וואלה, 12 בינואר 2014}} היא מתחם הנמצא דרומית ל[[באר שבע]] בסמוך ל[[צומת הנגב]], ומאכלס שמונה [[בסיס הדרכה|בסיסי הדרכה]] (בה"דים) ופעילות של אלפי חיילים.
 
מיזם הקמת עיר הבה"דים הוא חלק מתוכנית [[העתקת בסיסי צה"ל לנגב]], שמטרותיה הן להעביר שטחים יקרים במרכז המדינה ל[[מינהל מקרקעי ישראל]], להקים בסיס שבו טכנולוגיות ותשתיות מתקדמות, ליצור שינוי ארגוני ביחידות השונות, ולהביא לפיתוח הנגב באמצעות אלפי מקומות עבודה שתיצור התוכנית. התוכנית תכלול את פירוקם של [[מחנה מקלף]] (שלישות רמת גן), [[מחנה סירקין]], [[מחנה דורי]] (תל השומר) ב[[רמת גן]], [[מחנה ידין]] ([[צריפין]]) ואת חלקיו הדרומיים של [[מחנה רבין]] ([[הקריה]]).
 
תג היחידה מכיל בתוכו את כל צבעי החילות הפועלים בקריית ההדרכה וכן חרב, ספר ועלה זית. [[בה"ד 13]] הוא הבה"ד הראשון שעבר למתחם, במאי 2015.{{הערה|{{ערוץ7|אורלי הררי|מקדשים את החיים מול ההרס וההרג|292392|4 בפברואר 2015}}{{ש}}{{ישראל היום||טופס הטיולים יחכה: מעבר בה"ד 13 לנגב נדחה זמנית|269933|28 במרץ 2015}}}}{{הערה|שם=:1|מיכל גלברד, [http://www.idf.il/1133-22180-he/Dover.aspx החלוצים], באתר צה"ל, 5 במאי 2015}}
שורה 26:
ב־[[1 בדצמבר]] 2003 הונחה [[אבן פינה|אבן הפינה]] לפרויקט, שהועבר לאחריות החטיבה הלוגיסטית ב[[אגף הטכנולוגיה והלוגיסטיקה]] (אט"ל). באפריל [[2007]] אישרה [[ממשלת ישראל]] את הפרויקט.
 
בשנת [[2003]] פרסם [[משרד הבריאות]] דו"ח שבו צוין כי מיקום עיר הבה"דים בסמיכות למפעלי [[רמת חובב]], יהפוך אותה לפגיעה לנזקי [[ריח]], ל[[זיהום אוויר]] ואף ל[[קרינה רדיואקטיבית]]. המשרד המליץ למצוא לעיר מיקום חלופי. ב־[[2004]] החליטה הממשלה לשקם את האתר עד [[2010]] על מנת שלא לפגוע בפרויקט. גם גופים [[סביבתנות|ירוקים]] הביעו התנגדות לפרויקט עקב קרבתו ל[[רמתלרמת חובב]],{{הערה|{{נענע10|אילה בלופולסקי|ממשיכים במאבק|522405|15 בנובמבר 2007}}{{ש}}{{נענע10|אילה בלופולסקי|"זכותנו לדעת"|525395|5 בדצמבר 2007}}}} ודרשו קיום הליכי תכנון מלאים, לרבות תסקיר השפעה על הסביבה. משרד הביטחון נענה לדרישה והכין תסקיר השפעה על הסביבה ותוכנית מיתאר שנדונה ואושרה בוועדה המחוזית דרום.{{הערה|{{פס"ד עליון|קישור=08003600.r24|סוג=עע"ם|עותר=אדם טבע ודין ומגמה ירוקה|משיב=משרד הביטחון ואחרים|ניתן ב=5 באוגוסט 2010}}}} התנגדות נוספת לפרויקט נרשמה מגופים שונים, שטוענים שאין להקים יישוב חדש, אלא למקם את הפרויקט בסמוך ליישוב קיים, כמו [[מצפה רמון]] או [[באר שבע]], ובכך לתרום לפיתוחם.
 
בנובמבר [[2008]] פרסם [[משרד הביטחון]] את המכרז המקדים לפרויקט. בשנת 2010 הודיע משרד הביטחון כי חמש קבוצות צלחו את שלב המיון המוקדם (PQ) והתחרו במסגרת המכרז המרכזי לזיכיון לתכנון, הקמה, מימון, תפעול ותחזוקה של עיר הבה"דים במשך כ-25 שנים בשיטת [[שותפות ציבורית-פרטית]].{{הערה|{{גלובס|מיכל מרגלית|5 המתמודדות במכרז עיר הבה"דים קיבלו הזמנה להציע מחיר|1000560500|20 במאי 2010}}{{ש}}{{גלובס|מיכל מרגלית|"עיר הבה"דים - 'בום' לא נורמלי לדרום; תופעל ב-2014"|1000614162|10 בינואר 2011}}}} ועדת מכרזים ייעודית, משותפת למשרד הביטחון ול[[משרד האוצר]] פיקחה על המכרז ובחנה את ההצעות באמצעות מספר ועדות משנה וצוותים מקצועיים. בראש ועדת המכרזים הייעודית עמד [[היועץ הכספי לרמטכ"ל]], [[מהרן פרוזנפר]]. בפברואר 2012 בחרה ועדת המכרזים את חברת "מבט לנגב", קונסורציום שמורכב מהחברות [[מנרב]], [[אלקטרה (חברה)|אלקטרה]] ו[[רד בינת]],{{הערה|{{הארץ|אבי בר-אלי|מנרב זכתה במכרז עיר הבה"דים בהיקף של 9 מיליארד שקל|1.1634411|5 בפברואר 2012}}{{ש}}{{TheMarker|אור הירשאוגה|מנכ"ל בינת על פרויקט עיר הבה"דים - אל תשוו לפרויקט מרכב"ה|1.1771905|7 בפברואר 2012}}}} כאשר בחודש ספטמבר 2012 הצטרפה לבעלי המניות בזכיין קרן נוי.{{הערה|{{גלובס|רון שטיין, עמירם ברקת|קרן נוי מצטרפת להקמת עיר הבה"דים: תשקיע 97 מיליון שקל|1000784770|10 בספטמבר 2011}}}}
 
במסגרת ההליך המכרזי בוצעה לראשונה בישראל סגירה פיננסית כחלק מההליך המכרזי. במסגרת תהליך זה שתי ההצעות הסופיות הוגשו לוועדת המכרזים בצירוף ליווי בנקאי. חברת "מבט לנגב" הגישה את הצעתה מלווה בגיבוי [[בנק הפועלים]], ששימש כמארגן החוב ונציגם של יתר הגורמים המממנים.{{הערה|{{קישור כללי|הכותב=דיוויד שפירא ואחרים|כותרת=האם ישראל המציאה מחדש את הגלגל במכרז ה-PFI האחרון|כתובת=http://www.arnon.co.il/he/content/%D7%94%D7%90%D7%9Dהאם-%D7%99%D7%A9%D7%A8%D7%90%D7%9Cישראל-%D7%94%D7%9E%D7%A6%D7%99%D7%90%D7%94המציאה-%D7%9E%D7%97%D7%93%D7%A9מחדש-%D7%90%D7%AAאת-%D7%94%D7%92%D7%9C%D7%92%D7%9Cהגלגל-%D7%91%D7%9E%D7%9B%D7%A8%D7%96במכרז-%D7%94ה-pfi-%D7%94%D7%90%D7%97%D7%A8%D7%95%D7%9Fהאחרון}}}}
 
הקמת הפרויקט החלה בשנת 2012 ונמשכה כשלוש שנים, עד אשר עיר הבה"דים החלה לפעול במאי 2015.{{הערה|{{קישור כללי|הכותב = נועם אמיר, מעריב|כתובת = http://www.maariv.co.il/news/military/Article-473645|כותרת = צה"ל עושה היסטוריה בנגב: עיר הבה״דים יוצאת לדרך}}}} בסמוך להשלמת הפרויקט המתחם צפוי לעבור משטחה המוניציפלי של [[מועצה אזורית רמת הנגב]] לזה של העיר [[ירוחם]], וכך היא תרוויח כארבעה מיליון שקלים בשנה מ[[ארנונה]]. זה נוסח הפשרה בין שתי הרשויות, שניהלו מאבק ממושך בנושא.{{הערה|{{גלובס|שלומית צור|הסכם: עיר הבה"דים תסופח מהמועצה האזורית רמת נגב לירוחם|1000939480|19 במאי 2014}}}}
שורה 36:
בנובמבר 2014 הושקה רשמית מפקדת קריית ההדרכה, אשר אחראית על תחומי המנהלה, האבטחה, הלוגיסטיקה וההדרכה. התכנים המקצועיים יהיו באחריות קציני החיל הראשיים של החילות אליהם משתייכים הבה"דים השונים.{{הערה|שם=:0|ערגה פטר,[http://www.idf.il/1133-21463-he/Dover.aspx עוד צעד דרומה: מפקדת קריית ההדרכה הוקמה, אתר צה"ל], 13 בנובמבר 2014}}
 
הבסיס משתרע על שטח של 2,500 דונם, שבהם 250 אלף [[מטר רבוע]] בנוי, ובו מבנים ומתקנים, ביניהם כיתות הדרכה משוכללות, מכלול [[הסעדה]] מתקדם לכ-10,000 סועדים, מגורי חיילים, מאמנים ממוחשבים ([[סימולטור]]ים), מרכז ספורט, [[אולם אירועים]] וכנסים ושני בתי כנסת.{{הערה|[[מיכאל יעקובסון]]: [https://michaelarch.wordpress.com/2016/02/20/%D7%A1%D7%99%D7%91%D7%95%D7%91סיבוב-%D7%91%D7%91%D7%99%D7%AAבבית-%D7%94%D7%9B%D7%A0%D7%A1%D7%AAהכנסת-%D7%94%D7%97%D7%93%D7%A9החדש-%D7%91%D7%A2%D7%99%D7%A8בעיר-%D7%94%D7%91%D7%94%D7%93%D7%99%D7%9Dהבהדים/ סקירה אדריכלית מצולמת על בית הכנסת בקריית ההדרכה], באתר 'חלון אחורי', 20 בפברואר 2016}} במיזם "עיר הבה"דים" מתקני ספורט, אזור מסחרי, מלונית למבקרים, בתי ספר ועוד. ההערכה היא שבשנה אחת יעברו במקום 90 אלף חיילים. כצעד משלים למיזם נשקלת סלילת מסילת [[רכבת ישראל|רכבת]] בין עיר הבה"דים ל[[ירוחם]], אך נכון לשנת 2013 יוזמה זו אינה מקודמת בשל חוסר כדאיות כלכלית.{{הערה|{{כלכליסט|דותן לוי|בצה"ל שוקלים להקים בית חולים שישרת את תושבי עיר הבה"דים|3599012|2 באפריל 2013}}}} למרות זאת, המחנה כבר הפך רשמית ל-"תחנה המרכזית" של צה"ל בנגב. עד להקמת המחנה, רוב החיילים שמשרתים בנגב היו מגיעים ל[[מחנה נתן]] ב[[באר שבע]] ומשם היו יוצאות הסעות לכל הנגב. עתה - הפיזור נעשה ממחנה שרון.
 
== המחלוקת על תחום השיפוט ==
עיר הבה"דים ממוקמת בסמוך ל[[צומת הנגב]], כשני קילומטרים מהעיירה [[ירוחם]], ב[[תחום שיפוט (רשות מקומית)|תחום השיפוט]] של [[מועצה אזורית רמת נגב]].
 
בין המועצה המקומית ירוחם למועצה האזורית רמת נגב התקיים עימות קשה בנוגע ל[[תחום שיפוט (רשות מקומית)|תחום השיפוט]] שאליו שייכת עיר הבה"דים. המאבק החל עם תכנון העיר, ונמשך לאורך שנים. שיאו של המאבק היה בדיון ב[[בג"ץ]].
 
המועצה האזורית רמת נגב היא הגדולה בארץ מבחינת שטחה. עקב ריבוי בסיסים צבאיים בנגב, שרבים מהם ממוקמים בשטחה ומשלמים [[ארנונה]], רמת נגב היא מועצה אזורית מבוססת מבחינה כלכלית. מצד שני, המועצה המקומית ירוחם הייתה ענייה יותר במשאביה, באופן משמעותי.
 
מבחינה כספית, העברת שטח עיר הבה"דים לתחום השיפוט של ירוחם, הייתה אמורה לאפשר לה הכנסה של 3.9 מיליון ש"ח מדי שנה, מהארנונה של עיר הבה"דים, בעלת השטח הגדול. ויתור מצד המועצה האזורית רמת נגב על השטח, משמעו אובדן הכנסה שנתית בסכום זה.
 
שר הפנים תמך בעמדת ירוחם (וכן בעמדות של הרשויות המקומיות הנוספות שביקשו לקבל את הארנונה של הבסיסים הצבאיים הסמוכים אליהם, היישובים [[מצפה רמון]], [[דימונה]], [[ערד]]), והורה על העברת המתחם לתחום השיפוט של ירוחם.
 
מועצה אזורית רמת נגב עתרה לבג"ץ כנגד החלטת שר הפנים וערעורה התקבל.{{הערה|{{פס"ד עליון|קישור=14072650.z21|סוג=בג"ץ|עותר=מועצה אזורית רמת נגב|משיב=שר הפנים ואחרים|ניתן ב=30 בדצמבר 2015}}}} בג"ץ קיבל את עמדת רמת נגב וביטל את החלטת שר הפנים, מטעמים מנהליים ואחרים, אף כי הביע הבנה לעצם הבקשה. שר הפנים, שהחלטתו בוטלה והוחזר המצב הקודם, פנה לשני הצדדים בבקשה להתדיין ביניהם ולהגיע לעמק השווה. בשנת 2014 נחתם הסכם יוצא דופן בין ראש המועצה האזורית רמת נגב, [[שמוליק ריפמן]], לבין ראש המועצה המקומית ירוחם, [[מיכאל ביטון]]. רמת נגב ויתרה מרצונה על תחום השיפוט של עיר הבה"דים והסכימה להעבירו באופן מלא לירוחם. ההסכם קיבל תוקף חוקי על ידי ועדת הגבולות של משרד הפנים.
 
רמת נגב הגיעה להסכמות ופשרה גם עם הרשויות הנוספות שהוזכרו באותו בג"ץ. הוסכם להקים שטח נרחב מצומת הנגב ועד ל[[המכתש הגדול|מכתש הגדול]], שבו הרשויות השונות יפעלו יחד לפיתוח מיזמים חדשים, בהם [[תחנת רכבת]], וכל רשות תקבל 50% מהרווחים. כמו כן הוסכם לקדם את שיתוף הפעולה בנושאי תרבות וחינוך.{{הערה|{{הארץ|שירלי סיידלר|סוף לסכסוך בין הרשויות בנגב: עיר הבה"דים תעבור לירוחם|1.2325027|19 במאי 2014}}}}
שורה 87:
* {{אתר רשמי}}
* [http://www.youtube.com/watch?v=H_1si5ecU8c&feature=player_embedded סרטון ביוטיוב מטעם משרד הביטחון שמציג את התוכנית]
* [https://web.archive.org/web/20040303175455/http://www.idf.il/newsite/hebrew/120203-5a.stm דברי הרמטכ"ל שאול מופז בטקס הנחת אבן הפינה לעיר הבה"דים], באתר [[דובר צה"ל]] , 2 בדצמבר 2003
* אמנון דירקטור, [https://archive.today/20130705114920/http://dover.idf.il/IDF/News_Channels/today/2011/01/2001.htm מעבר צה"ל לנגב יכניס שישה מיליארד שקלים בשנה], באתר [[צה"ל]], 20 בינואר 2011
* {{Xnet|[[מיכאל יעקובסון]]|צה"ל צועד דרומה: הצצה ראשונה לעיר הבה"דים|3093136|5 בפברואר 2012}}
אוחזר מתוך "https://he.wikipedia.org/wiki/קריית_ההדרכה_על_שם_האלוף_אריאל_שרון"