גיתית שובל – הבדלי גרסאות

==ביוגרפיה==

גיתית שובל, בתם של ה[[מלחין]] ואיש [[קול ישראל]] [[ניסים שובל]] וה[[תמלילן|תמלילנית]] שרה שובל, התפרסמה ב-[[1976]] כשביצעה כילדה ב[[פסטיבל שירי הילדים]] את השיר "את שואלת אותי". בשנת [[1979]], בגיל 14 בלבד, הופיעה ב[[פסטיבל הזמר והפזמון]] [[תשל"ט]] (1979) שהתקיים ב[[בנייני האומה]] ב[[ירושלים]] בהנחיית [[רבקה מיכאלי]], עם השיר "שבעה קנים" שכתבה אמה שרה שובל, הלחין סרג'יו פנחס ועיבד [[יצחק גרציאני]]. השיר הגיע למקום השביעי בתחרות.

 

במסגרת [[שירות בצה"ל|שירותה הצבאי]] הופיעה בפני חיילים כזמרת סולנית.

 

 

בסוף 1988 הוציאה את אלבומה השני "אל תגיד שלא אמרתי", בו בלטו שיר הנושא, "עכשיו אחר כך", "מתמסרת לאיסור", ו"אני מאמין לזמן" (מילים: [[אהוד מנור]]). רון דרויאן, בעלה של שובל עיבד ואף הלחין את מרבית שירי האלבום