הבדלים בין גרסאות בדף "מבצע ההר"

אין שינוי בגודל ,  לפני חודש
מ
אין תקציר עריכה
מ
 
==מהלך המבצע==
[[קובץ:Beit_Natif_1948.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הכפר בית נטיףנתיף לאחר כיבושו]]
===הגדוד החמישי===
===='המשלט המשותף'====
שתי כיתות מן הגדוד החמישי, פלוגה מן הרביעי, וכוח משוריינים, המשיכו לכיוון עין־שמס. בהתקרבם לעין־שמס, תחת חיפוי ארטילרי, נפתחה על הלוחמים אש עזה, כולל משני תותחי 37 מ"מ, משני מקלעים ומכ־20 רובים. כתוצאה מן האש, כמה מן הלוחמים נפצעו. בנוסף, אחד המשוריינים עלה על מוקש, אחד החיילים נהרג ועוד חמישה נפצעו. עוד משוריין עלה על מוקש, ללא נפגעים. כיוון שכך, נותרו המשוריינים בעמדת חיפוי, האש הארטילרית הופסקה, ושתי הכיתות תקפו את עין־שמס תוך איגוף, וכבשו את המקום תוך כמה דקות.
 
====בית ג'ימאל, בית נטיףנתיף ועוד====
הכוח שכבש את עין־שמס הגיע ל[[בית ג'ימאל]] בשעה 02:00 בערך, לפנות בוקר ה־19 לחודש. הפלוגה מן הגדוד הרביעי תקפה ממזרח, בעוד שתי הכיתות מן הגדוד החמישי תוקפות ממערב. במקביל, תקפו המשוריינים את המנזר מכיוון השער, מצפון. ההתקפה החלה ב־2:30 בערך, והמנזר נכבש ללא אבדות לפלמ"ח. עם זאת, כאשר עזבה את המנזר הפלוגה מהגדוד הרביעי, עלה אחד הרכבים על מוקש, וחייל אחד נהרג. בערב יום המחרת, 20 באוקטובר, התקדמה פלוגה מן הגדוד החמישי, מבית ג'ימאל לכיוון [[בית נטיףנתיף]], אשר התצפיות עליו הראו סימנים לנטישה. בשעה 20:30, לאחר קרב, כבשה הפלוגה את הכפר, שתושביו עזבוהו. הפלוגה המשיכה להתקדם ותפסה את צומת הדרכים [[הרטוב]]–[[בית ג'יברין]]–[[חוסאן]] (צומת עציונה של ימינו, בקירוב). ב־21 לחודש, כבשה פלוגה מן הגדוד החמישי, את [[בית עיטאב]], שהיה נטוש כמעט לגמרי (ננטש ב־19 לחודש, ראו להלן).
 
===הגדוד הרביעי===
תצפיות של צה"ל זיהו נטישת תושבים באזור בית ג'אלה–אל־חאדר, כמו גם נסיגת חיילים מצריים. מבוקר ה־21 באוקטובר, החטיבה נערכה להמשך ההתקדמות, במטרה לתפוס את השטחים שהתפנו כאמור, לנתק את חברון, לכבוש את בית ג'אלה, ולכבוש את צומת אל חאדר (על [[כביש 60]] של ימינו). אלא שלכך לא נתקבל אישור מן ה[[מטכ"ל]]. המח"ט טבנקין ניסה להשיג במטכ"ל אישור כזה, ולפיכך, מפקד המבצע באותו שלב היה קצין המבצעים [[אליהו סלע]] ('רעננה').
 
לצורך המשך המבצע, 'הראל' הרכיבה כוח מקובץ, אשר כלל פלוגה מן הגדוד הרביעי, פלוגה מן החמישי ופלוגה מן השישי. לאלה נוספה כמחצית פלוגת משוריינים מן הגדוד העשירי. הכוח האמור הסתייע בשני תותחי 65 מ"מ. הכוח המקובץ התרכז בדיר אל הווא בלילה שבין ה־21 ל־22 באוקטובר. המחצית השנייה של פלוגת המשוריינים נועדה להגיע אל 'המזלג' מדרום מערב, מכיוון בית נטיףנתיף, ולסייע לכוח המקובץ. ב־22 באוקטובר בבוקר, הכוח המקובץ יצא מדיר אל הווא לכיוון משלטי 'המזלג'. בדרכו אל המקום, עלה משוריין על מוקש, חסם את הציר, וגרם לעיכוב. כאשר קרב הכוח אל הצומת, נפתחה עליו אש מתותח 20 מ"מ, ממרגמות ומנשק קל. בינתיים, הכוח המשוריין, שיצא מבית נטיףנתיף, הגיע אף הוא אל 'המזלג', וסייע להתקפה, אשר עלתה יפה, וללא אבדות לכוח התוקף. לאחר כיבוש ה'מזלג', התקדמו כוחות 'הראל' על הכביש לכיוון חוסאן, תוך שהם כובשים, בשעות אחר הצהריים, את המרחב שמסביב לצומת. באותן שעות עצמן, הוכרזה הפוגה נוספת. בשעות הלילה הפגיזה הפלוגה המשוריינת את [[חוסאן]], אשר עוד במהלך היום נצפתה נטישת תושביו. בהמשך, נכנסו המשוריינים אל הכפר וכבשו אותו.
 
==סיום המבצע ותוצאותיו==
עם זאת, מחוץ לגזרה האמורה, וזמן קצר לאחר סיום המבצע האמור, 'כוח G' הדף את כוחות 'גבעתי' בקרב על משטרת בית ג'ברין, וגרם להם אבדות.
 
בינתיים, פוצצו חלק מהבתים בכפרים שנכבשו, כדי למנוע את תפיסתם חזרה בידי האויב. בבית נטיףנתיף ובדיר אבאן, שני כפרים אשר יוחס להם חלק בהשמדת [[הל"ה]], נעשה הדבר ביתר אינטנסיביות.{{הערה|שם=גלבר|[[יואב גלבר]], '''קוממיות ונכבה: ישראל, הפלסטינים ומדינות ערב, 1948''', עמ' 323 ו־347}}
 
ההוראה של בן־גוריון עוררה תסיסה בקרב פיקוד 'הראל'. בן־גוריון חשש מתגובת העולם ו[[האו"ם]], בייחוד כיוון שאזור הקרבות נמצא ק"מ אחדים מבית לחם. כן רצה בן־גוריון למנוע את כניסת הלגיון הירדני לקרבות, ואולי, בעקבותיו, גם [[הצבא העיראקי]].{{הערה|[[יהושע בן אריה]] (עורך), '''ההיסטוריה של ארץ־ישראל: מלחמת העצמאות (1947-1949)''', עמ' 242.}} [[יגאל אלון]] סבר כי הוחמצה ההזדמנות לשחרור "[[גוש עציון]] השדוד" בשל "שיקולים מדיניים ואסטרטגיים מוטעים שנראו להנהגת המדינה כנבונים באותה שעה", אך לדעת ההיסטוריון [[אלחנן אורן]] שיקוליו של בן־גוריון היו נכונים ונועדו לבסס בפעילות מדינית את ההישגים הצבאיים שהושגו בנגב ובהרי יהודה.{{הערה|'''גוש – עציון מראשיתו עד תש"ח''', יד יצחק בן צבי, 180-173}}