המילון ההיסטורי ללשון העברית – הבדלי גרסאות

השלב השני בהכנת המילון היה הכנת התשתית הטקסטואלית לצורך ליקוט חומר הגלם למילון. כל המקורות הספרותיים שנקבעו כבסיס למילון הועתקו ל[[מסד נתונים]] ממוחשב על פי כתב היד הטוב ביותר שלהם. עובדי המילון עברו על כל מילה במסד הנתונים ותייגו אותה לערך המילונאי שאליה היא משתייכת. בצורה זו הלכה ונוצרה קונקורדנציה רחבת היקף של כל המקורות העבריים הנכללים במאגר, ועובד המילון יכול היה לשלוף, תוך שניות בודדות, את כל המשפטים שבהם מופיעה מילה מסוימת בכל המקורות שהועלו למסד הנתונים.

 

 

בשנת 1992, עם הגיעו לגיל 84, פרש פרופ' [[זאב בן חיים]] מניהול המילון, ותחתיו נתמנה פרופ' [[אברהם טל (בלשן)|אברהם טל]]. פרופ' טל החליט לפתוח את מסד הנתונים, שעד כה היה זמין לעובדי המילון בלבד, לציבור הרחב. בעקבות החלטתו זו יצא מספר שנים מאוחר יותר (1998) [[תקליטור]] הכולל את מסד הנתונים הממוחשב של התקופה העתיקה וכן [[תוכנה]] לחיפוש. תקליטור זה כונה "מאגרים".