ארד (עיר) – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
בוט סדר הפרקים (שיחה | תרומות) מ עימוד בפרק קישורים חיצוניים; סדר בפרק קישורים חיצוניים (בוט סדר הפרקים) |
Matanyabot (שיחה | תרומות) מ בוט החלפות: ארג\1 |
||
שורה 48:
אחרי מלחמת העולם הראשונה, למרות המשבר עקב חילופי השלטון עדיין תפסו היהודים מקום חשוב בכלכלה. הם בלטו במיוחד בטקסטילים, אביזרים טכניים, אופטיקה, סוכנויות הובלה. גם בתקופה הזאת נמצאו יהודים בין מיסדי בנקים ומנהליהם. 40% מבין רופאי העיר היו יהודים ב-1939 ואחוז האדריכלים אף גבוה יותר.
.
התעוררות התודעה הלאומית היהודית בין יהודי אראד הייתה קשורה בהתגברות האנטישמיות ההונגרית אחרי מלחמת העולם הראשונה. רגשותיהם הפרו הונגריים נפגעו ועל רקע זה נוסדו ב-1920 הארגונים הציוניים הראשונים, ביניהם הסניף המקומי של האיגוד הלאומי של יהודי טרנסילבניה וב- 1922 התקיים באראד כינוס האיגוד. בהדרגה הוקמו סניפי תנועות נוער; אביבה באריסיה (שם ראשוני של דרור הבונים), הנוער הציוני, השומר הצעיר. ב-1921 נוסד מועדון הספורט "הכח", וב- 1928 התארגן מחדש. ב-1929 הוקם סניף "ויצו"
בקהילה היה נטוש ויכוח בין הציונים לבין המתבוללים שראו ביהדות רק דת. אל האחרונים השתייכו הרב הראשי של הקהילה הניאולוגית ומנהיגיה והם מנעו הוראה חובה של העברית בבית הספר היהודי אלא רק על פי בקשת הורי התלמידים. בשנות השלושים, עקב האנטישמיות הגואה, גברה השפעת הציונות. התחזקה פעילות תנועות הנוער והוקמו קיבוצי הכשרה. בבחירות לפרלמנט זכתה בקולות רבים המפלגה היהודית, בעלת אופי לאומי. בתקופת זאת חדרה השפעת הציונות גם בשורות הקהילה הנאולוגית. להנהגת הקהילה נבחרו ציונים ובהשפעתם הורו עברית בבתי הספר.
| |||