אפתאיזם – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ ייתרחש->יתרחש - תיקון תקלדה בקליק |
תיקון כיווניות הערת שוליים, הגהה |
||
שורה 6:
== הגדרה ==
אפתאיזם יכול לנבוע מסיבות שונות וללבוש צורות שונות:
* היעדר מוטיבציה דתית - אמונה באל לא רלוונטית להתנהגות [[מוסר]]ית, [[דת]]ית או כל סוג אחר של פעולה הנובעת מקיום האל.
* התעלמות מודעת מהנושא.
* אדישות - העדר כל עניין בבעיות של האלים והדת.
* חוסר מודעות לנושא ה[[תאיזם|אלוהות]].
שורה 20:
== היסטוריה ==
היסטורית, אתאיזם פרקטי נחשב בדרך כלל ככשל מוסרי, בורות מכוונת ו[[חילול הקודש]]. הטענה נגדה הייתה כי זו גישה הדוגלת שאלוהים, אתיקה ואחריות חברתית לא קיימים; שחבריה זנחו את החובה וחיבקו את הנהנתנות.
לדברי הפילוסוף הצרפתי אטיין בורן, "אתאיזם פרקטי הוא לא הכחשה של קיים האל, אלא התעלמות מוחלטת ממנו; זו גישה לא מוסרית שאינה באה לשלול את תוקפו של החוק המוסרי, אלא פשוט מורדת נגד עצם קיומו". בתגובה ל[[וולטר|וולטיר]], כתב הפילוסוף הצרפתי דני דידרו: "זה מאוד חשוב לא לבלבל בין רוש ל[[פטרוזיליה]]; אבל ההבדל בין להאמין באל או לא משמעותי קצת פחות."{{הערה|{{Cite book|title=Against the Faith|last=Herrick|first=Jim|publisher=Glover & Blair|year=1985|isbn=0-906681-09-X|location=London|pages=75}}}}{{הערה|{{Cite book|title=Atheism|last=Borne|first=Étienne|publisher=New York: Hawthorn Books|year=1961|isbn=0-415-04727-7}}}}
שורה 31:
=== אין זה משנה (Indifference) ===
על פי טיעון זה, כל הדתות שוות ערך. השימוש במושג זה בהקשר זה מופיע אצל [[עמנואל קאנט|קאנט]] בביקורת התבונה הטהורה.{{הערה|Rees, D.A. (1954) [http://www.jstor.org/stable/2182293 "Kant, Bayle and Indifferentism,"] ''The Philosophical Review,'' 63(4)|שמאל=כן}} קאנט טוען כי indifferentism מייצג צורה קיצונית של [[ספקנות]] הטוענת כי אין קרקע רציונלית לקבלת כל עמדה פילוסופית שהיא. טענה זו נקשרת לעיתים קרובות עם מוסר רלטיבי.
[[האנציקלופדיה הקתולית]] מייחסת indifferentism ל[[אתאיזם]], [[מטריאליזם]], [[פנתאיזם]] ו[[אגנוסטיציזם]], כמו גם ל[[פלורליזם דתי]], כמו בזה בו דגל [[ז'אן-ז'אק רוסו|רוסו]].{{הערה|Fox, J. (1910) [http://www.newadvent.org/cathen/07759a.htm "Religious Indifferentism,"] The Catholic Encyclopedia.|שמאל=כן}}
=== חוסר ראיות ===
טיעון זה מגישה יותר מדעית ויש בו ביקורת על אמונה עיוורת - אמונה שאינה נסמכת על ראיות לוגיות. לפי טיעון זה, אם האל או האלים היו רוצים שאנשים יאמינו בהם, הם היו מוכיחים את קיומם על ידי ניסים, ומסבירים את תוכניותיהם או, לחלופין, היעדרן. הרי הם כל יכולים, לפיכך, אם באמת היו רוצים שבני האדם יאמינו בהם הם היו שולחים סימן אלוהי, ולא משאירים את הנושא לפרשנות. זהו טיעון פופולרי באנטי-אתאיזם; הפילוסוף [[מאט דלחאנתי]] עושה בו שימוש רב.
כיוון שלא נראה להם שאכפת לאל (ים) אם יאמינו בהם או אם לאו, אפתאיסטים לא רואים סיבה להאמין בהם כל עוד אירוע
== ראו גם ==
| |||