נלסון מנדלה – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
Noon (שיחה | תרומות)
תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד עריכה מתקדמת מהנייד
Noon (שיחה | תרומות)
תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד עריכה מתקדמת מהנייד
שורה 76:
מנדלה היה כלוא בבתי כלא שונים בדרום אפריקה במשך 27 שנים, מתוכן 18 שנים, עד מרץ [[1982]], ב[[רובן איילנד]]. יחד עם שלושה מנהיגים אחרים של הקונגרס הלאומי האפריקאי הועבר מנדלה ביום [[31 במרץ]] 1982 לכלא פולסמור (Pollsmoor) באחד מפרווריה הדרומיים של [[קייפטאון]], ובו ריצה מנדלה את עונש המאסר עד סוף שנת [[1988]]. בתחילת דצמבר 1988 הועבר מנדלה לבית הסוהר ויקטור פרסטר (Victor Verster) ליד העיר [[פארל (עיר)|פארל]] שב[[דרך היין]]. את צעדיו הראשונים לעבר החירות עשה מנדלה ביום [[11 בפברואר]] [[1990]] מבית סוהר זה. בכניסה לבית הסוהר מוצב כיום פסל דיוקן של מנדלה, על בסיס צילום שצולם בעת יציאתו מבית הסוהר.
 
במהלך תקופת מאסרו הפך מנדלה לסמל המאבק באפרטהייד, שמו התפרסם בעולם כולו, והחל מאבק בינלאומי לשחררו. בתקופה האחרונה של מאסרו החל מנדלה לקיים מגעים חשאיים עם אישי ממשל בכירים, ובהם הנשיא [[פרדריק וילם דה קלרק]]. מנדלה שוחרר מהכלא, כאמור, ב־[[11 בפברואר]] [[1990]], לאחר שהוא וחבריו ל־ANC הסכימו להשעות את המאבק המזוין ולקיים משא ומתן עם השלטון.
 
=== לאחר שחרורו ===
מנדלה ודה קלרק הובילו את דרום אפריקה לפירוק משטר ה[[הפרדה גזעית|הפרדה הגזעית]] ולעריכתן של בחירות דמוקרטיות אמיתיות ראשונות ב־[[1994]], שבהן הותר לראשונה לאזרחים שחורים וול[[צבעוניים (סלנג אנגלי)|צבעוניים]] (בני תערובת) להצביע. על פעילותם זאתזו זכו מנדלה ודה קלרק בשנת [[1993]] ב[[פרס נובל לשלום]].
 
בבחירות שנערכו בין [[26 באפריל|26]] ל-[[29 באפריל]] [[1994]] זכה ה־ANC לרוב בפרלמנט, אולם רוב קטן משני שלישים מהחברים הדרוש לשנות את החוקה. ב־[[9 במאי]] בחר בקייפטאון הפרלמנט החדש במנדלה לנשיאה השחור הראשון של דרום אפריקה, כאשר הנשיא היוצא דה קלרק נבחר כסגנולסגנו. ההשבעה נערכה למחרת ב[[פרטוריה]], בהשתתפות מנהיגים רבים מהעולם, בהם [[סגן נשיא ארצות הברית]] [[אל גור]], [[מזכ"ל האו"ם]] [[בוטרוס בוטרוס ראלי]], ומנהיג [[קובה]] [[פידל קסטרו]].
 
אחת מפעולותיו הראשונות כנשיא הייתה הקמת [[ועדת האמת והפיוס]] בראשות חתן [[פרס נובל לשלום]] [[דזמונד טוטו]], אשר חקרהשחקרה את עוולות תקופת האפרטהייד הן מצד השלטון הלבן והן מצד ארגוני ההתנגדות השחורים, תוך מתן חנינה למי שהודה בפשעיו. תקופת נשיאותו הוקדשה להקמת חברה שוויונית וצודקת, ברוח של איחוד לאומי ופיוס בין בני הקבוצות האתניות השונות במדינה. בחודש יוני [[1999]] פרש מהפוליטיקה, והתגורר באזור שבו נולד, קונו, שבחבל [[טרנסקאי]].
 
לאחר פרישתו מן הנשיאותמהנשיאות ב־[[1999]] הואהיה הפךמנדלה מעורב במספר רב של ארגונים [[חברתי]]ים וארגונים העוסקיםובארגוני ב[[זכויות אדם]]. הוא אף זכה במספר רב של תוארי כבוד מממשלות שונות על פעילותו הפוליטית והחברתית לאורך השנים. ב־[[2003]] נשא מנדלה מספר נאומים מעוררי מחלוקת, בהם תקף את מדיניות החוץ של [[ג'ורג' ווקר בוש|ג'ורג' בוש]].
 
ביוני [[2004]], בגיל 85, הודיע מנדלה כי הוא פורש מן החייםמהחיים הציבוריים. בריאותובשנותיו האחרונות הידרדרה בשנותיו האחרונותבריאותו, ולדבריו, הוא רצה ליהנות מהזמן עם משפחתו ככל שבריאותו תרשה זאת. למעשה, היוצא מן הכלל היחיד היה התחייבותו למאבק נגד ה[[איידס]]. ביולי 2004 הוא טס ל[[בנגקוק]] כדי לשאת דברים בוועידת האיידס הבינלאומית. במהלך ינואר [[2005]] הודיע מנדלה כי בנו אף הוא נפטר מאיידס. הפרסום נועד להגברת המודעות למחלה ולשבירת ה[[טאבו (סוציולוגיה)|טאבו]] המתלווה אליה. בשנת [[2010]] השתתף מנדלה בטקס נעילת משחקי ה[[מונדיאל 2010|מונדיאל]] שנערך בדרום אפריקה, באחת מהופעותיו הציבוריות האחרונות.
 
ב-[[2008]] הוציאה ארצות הברית את מנדלה מרשימת הטרוריסטים שמנעה ממנו כניסה למדינה ללא פטור מפורש לכל נסיעה ממשרד החוץ, לאחר שהוכלל ברשימה בעקבות הנהגת ה-ANC{{הערה|1=-[https://www.nbcnews.com/news/other/us-government-considered-nelson-mandela-terrorist-until-2008-f2D11708787 US government considered Nelson Mandela a terrorist until 2008]}}.