גרעין התיישבות – הבדלי גרסאות

גרעיני התיישבות הוקמו בסוף [[המאה ה-19]] עם ההתיישבות של חובבי ציון{{הערה|1=[http://www.mazkeret.org/BrilsLife.htm גרעין 'עקרון' (מזכרת בתיה) מ[[רוז'ינוי]] - אחד הגרעינים הראשונים ואולי הראשון בהם]}}, ומאוחר יותר עם הקמת [[התנועה הציונית]]. רבים מגרעינים אלו ישבו תחילה ביישוב זמני, לצורכי "[[הכשרה]]"; כלומר: ללימוד חקלאות וכן להתנסות בצורת ההתיישבות שרצונם לייסד. חלק מ"הכשרות" אלו אף היו מחוץ לארץ.{{הערה|שם="הקיבוץ הדתי"|1=[http://www.kdati.org.il/info/archion/shanabeshana/f1.htm על גרעיני ההכשרה בגרמניה של הקיבוץ הדתי] (אתר תנועת הקיבוץ הדתי)גרעין התיישבות}} לתנועות הנוער היו "חוות הכשרה" ייעודיות עבור מטרה זו. אחרי [[מלחמת העולם הראשונה]], [[הצהרת בלפור]] והקמת [[המנדט הבריטי]] בארץ ישראל, החלו מתארגנים גרעינים רבים, בעיקר להתיישבות קיבוצית - עם [[קומוניזם|משטר שיתופי]], אך גם להתיישבות חקלאית כפרית ב[[מושב|מושבים]] ואפילו התיישבות עירונית.

תחת ממשלת [[יצחק רבין]] ו[[המשרד להגנת הסביבה|השר לאיכות הסביבה]] [[יוסי שריד]], הוחלט משיקולי מניעת פגיעה בסביבה הטבעית, שלא לפתח יישובים חדשים, אלא להרחיב יישובים קיימים בלבד, והחלטה זו נקבעה גם במסגרת תוכנית המתאר הארצית.<!-- להביא מקור (ממשלה זו הקימה את מודיעין-עילית, ביתר, כפר האורנים ויישובים נוספים)--> בעקבות זאת הוקמו "גרעינים עירוניים" להתיישבות עם גישה ערכית, בתוך ערים, ומתוך רצון להשפיע על הסביבה העירונית.{{הערה|1=[http://www.moch.gov.il/SiteCollectionDocuments/research/r0011.pdf הערכת גרעיני התיישבות עירוניים] - על תרומת ההתיישבות העירונית לישוביהם. (אתר משרד הבינוי והשיכון)גרעין התיישבות}}