יוסף צבי דינר – הבדלי גרסאות

נולד ב[[י"ב בטבת]] [[ה'תקצ"ג]], [[1833]] בפרבר של העיר [[קרקוב]] ב[[פולין]], הבכור מארבעת בניו של אליעזר (לייזר) דינר, בעל [[בית מרזח]] עני. למד ב[[תלמוד תורה|חדר]] המקומי, ומשגילה כשרון בלימודו החל בגיל צעיר ללמוד מפי הרב [[חיים נתן דמביצר]], שהיה לרבו המובהק. נסמך מהרב דמביצר ומרבי [[חיים הלברשטאם]]. בצעירותו החל לנטות ל[[תנועת ההשכלה היהודית|השכלה]], ועקב כך נדקר בגבו על ידי אחד מקנאי קרקוב. הוא החלים מפציעתו והחליט להגר לגרמניה. בעקבות אחיו הוא הגיע ל[[וירצבורג]], שם רצה ללמוד מפי הרב [[יצחק דב במברגר]], אך האחרון שלח אותו למינסטראייפל {{אנ|Bad Münstereifel}} שב[[חבל הריין]]. במינסטראייפל התפרנס כמלמד פרטי, ובמקביל השתלם בלימודי חול והתכונן לבחינת הכניסה לאוניברסיטה. ב-[[1859]] החל ללמוד [[פילולוגיה]] [[שפות שמיות|שמית]] ו[[לימודים קלאסיים|קלאסית]] ו[[פילוסופיה]] ב[[אוניברסיטת בון]]. ב-[[1862]] קיבל תואר [[דוקטור]] על מחקרו בנושא רבי [[אברהם אבן עזרא]]. בבון נרקמו,קשרי ידידות בינו לבין [[משה הס]], ידידות שנמשכה גם שנים לאחר מכן, והוא קרבו להשקפותיהם של [[חובבי ציון]]{{הערה|ראו במאמרים שפרסם בבטאון [[המזרחי]] בהולנד, גליונות [[טבת]], [[ניסן]] ו[[אייר]] [[ה'תרפ"ג]].}}. באותה שנה החל לכהן בתפקידו כמנהל הסמינר לרבנים ומורים ב[[אמסטרדם]] (ישיבת "סעודת בחורים" בעבר, מיסודו של רבי [[אריה לייב מאמסטרדם]]). באותה העת נשא את שרה לאנדואר מהיברןמהירבן שבגרמניה. הוא כתב מאמרים במדעי היהדות בכתבי עת מדעיים בגרמנית ובהולנדית. בתקופה זה התמודד עם קשיים רבים, אך לאט לאט רכש את אמונם של פרנסי הקהילה, ובשנת [[1874]] מינו אותו למשרת רב ראשי ו[[אב בית דין]] באמסטרדם, לאחר כארבעים שנה שלא כיהן איש בתפקיד. עד מהרה היה למנהיגה הרוחני של [[יהדות הולנד]] כולה. הוא תיקן תקנות רבות בתחום החינוך והדת, ושיקם את מעמד הרבנות באמסטרדם.