השיטפון הגדול של צפון קוריאה (1995) – הבדלי גרסאות

חודשי יולי-אוגוסט ידועים כתקופת ה[[מונסון|מונסונים]] באזור זה של כדור הארץ, אך בדרך כלל הגשם יורד מספר שעות ביום לתקופה קצרה. באוגוסט 1994 חוותה המדינה שטפונות ברמה בינונית אשר הובילו לאובדן של תוצרת חקלאית מקומית ופגיעה בהמוני כפריים. כשנה לאחר מכן, ב-30 ביולי 1995 החל לרדת גשם זלעפות אשר רק הוסיף והתחזק עד 18 באוגוסט. הגשם ירד באופן רצוף למשך כשבועיים וחצי ולא פסק 'אפילו לדקה'. בנפת פיונגסן שבמחוז [[חוואנגחייאה]], תועדו 877 מ"מ של גשם תוך שבע שעות בלבד וכמות המים ב[[נהר יאלו|נהר היאלו]] הוערכה במיליארד מטרים מעוקבים במשך 72 שעות.{{הערה|שם=Book Review|{{צ-מאמר|שם=Book Review: Hazel Smith, Hungry for Peace: International Security, Humanitarian Assistance and Social Change in North Korea (Washington DC: United States Institute of Peace, 2005, 368 pp., $19.95 pbk.)|קישור=http://dx.doi.org/10.1177/03058298070350030712|כתב עת=Millennium: Journal of International Studies|שנת הוצאה=2007-09|עמ=786–788|כרך=35|doi=10.1177/03058298070350030712|מחבר=Masood Hyder}}}} משקיפים זרים תיארו את הגשם כבעל 'מימד תנ"כי' וזקני האזור טענו כי גשם כזה לא תועד באזור במשך 70 שנה.{{הערה|{{צ-מאמר|שם=The Impossible State: North Korea Past and Future by Victor Cha|קישור=http://dx.doi.org/10.1080/10803920.2014.925343|כתב עת=American Foreign Policy Interests|שנת הוצאה=2014-05-04|עמ=212–214|כרך=36|doi=10.1080/10803920.2014.925343|מחבר=Philip Hwang}}}} השטפונות גרמו לפינוי של 5.4 מיליון איש, אשר היוו כרבע מאוכלוסיית המדינה.