דת ומדע – הבדלי גרסאות

'''הגישה המגבילה''' כלפי המדע טוענת שהסתירה נובעת מחריגה של המדע מעבר לגבולותיו, בהסקת מסקנות מוטעות מהעובדות הנצפות, ובהרחבה שלהן לתחומים לא ידועים.

 

 

ביטוי לגישה זו ניתן למצוא בדברי [[בחיי בן אשר|רבינו בחיי]] על התורה:{{ציטוט|תוכן=וידוע כי אין דעות הפילוסופים אצלינו עיקר, לפי שאינם אלא מצד המחקר, ולא ידעו ולא יבינו בחשכה יתהלכו, אבל משכילי ישראל אין להם אלא דברי [[חז"ל|רז"ל]] חכמי האמת אשר מפי הנביאים קבלו האמת, והם אשר ידעו הדברים כולם על אמיתתם|מקור=ויקרא י"ח כ"ט.}}גישה מודרנית יותר של טיעון זה הוצגה על ידי המתמטיקאי והביולוג ד"ר [[יצחק רפאל עציון]] אשר כתב כי ה[[גאומטריה לא-אוקלידית]] הוכיחה כי אקסיומות שבמשך אלפי שנים נחשבו לאמת מוחלטת (כגון שדרך שתי נקודות עובר רק קו ישר אחד) הן למעשה שרירותיות וקיימות גאומטריות עם אקסיומות חלופיות. כך גם הנחות היסוד של "המדעים ההיסטוריים", כגון העדר כוח עליון וקצב קבוע של תהליכים טבעיים מסוימים עליהם נשען ה[[תיארוך]] הן אמונות שרירותיות שאין בכוחן לערער אמונה בתורה{{הערה|[http://www.daat.ac.il/he-il/mahshevet-israel/dat-umada/etsyon-mada.htm אמת מדעית ואמת דתית (לבעיית המדע והדת)]}}.