יזמות בנייה – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
הצלת 1 מקורות והוספת 0 לארכיון.) #IABot (v2.0.1
שורה 5:
* תכנון וקבלת [[היתר בנייה]]. לשם הקמת מבנה יש לקבל היתר מ[[ועדה מקומית לתכנון ובנייה|הוועדה המקומית לתכנון ובנייה]] ומוועדות המוסמכות לכך. בהיתר נקבעים אופי המבנה וגודלו. על קבלת ההיתר אחראי ה[[אדריכל]] המכין [[תוכנית הגשה]]. במקביל וכהמשך לבקשת ההיתר מבוצע תכנון [[אדריכלות|אדריכלי]] והנדסי של הפרויקט במטרה להכין [[תוכנית (אדריכלות)|תוכניות עבודה לביצוע]]. לשם כך מסתייע היזם בשירותיהם של [[מהנדס]]ים, כגון [[מהנדס בניין]], [[מהנדס חשמל]] ועוד, הפועלים יחד עם האדריכל.
* בפרויקטים רבים, בעיקר ב[[ישראל]], טרם התכנון ובקשת ההיתר מנסה היזם לשנות את תוכנית המתאר (לרוב ברמה של [[תוכנית בניין עיר]]) באופן נקודתי לקרקע בה הוא מתכנן לבנות, במטרה להגדיל את [[אחוזי בנייה|אחוזי הבנייה]] המותרים, היקף הבנייה ואף יעוד הקרקע במטרה להעצים רווחים. שינוי התוכנית כרוך בנוהל חוקי של ביצוע תוכנית עירונית חדשה אשר כנגדה זכותו של הציבור להביע התנגדות. לרוב מדובר במשימה מורכבת ולשם כך מסתייע היזם ב[[עורך דין]] שהתמחותו בכך.
* [[שיווק]] ו[[מכירה]] של הפרויקט. לעיתים מתחילה מלאכת השיווק והמכירה עוד לפני שהחלה הבנייה ("מכירה על הנייר"), ולעיתים היא נערכת במקביל לבנייה. במקרים של ביקוש נמוך נמשכת המכירה גם לאחר סיום הבנייה. לעיתים בונה הקבלן את הבניין למען עצמו, מתוך כוונה להשכירו ולא למכרו. על מכירת דירות חל בישראל חוק המכר (דירות), תשל"ג-1973,{{כ}}[https://web.archive.org/web/20080212175701/http://www.tamas.gov.il/NR/exeres/D4202006-8079-4156-9E2C-D7438BEAA6DC.htm] וחוקים נוספים שבאו להגן על קוני הדירות.
* התקשרות עם [[קבלן בניין]] (או קבלני בניין אחדים, בעלי התמחויות מגוונות), לשם ביצוע מלאכת הבנייה.
* קבלת היתר אכלוס מהרשות המקומית וחיבור המבנה לתשתיות העירוניות (חשמל, מים, ביוב, טלפון).