תאריך פטירה – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
Matanyabot (שיחה | תרומות)
מ בוט החלפות: לעיתים
הגהה
שורה 24:
 
===קבורה ביום המיתה===
לפי ה[[הלכה]] ה[[אבלות (יהדות)|אבלות]] מתחילה רק לאחר קבורת המת. בתקופה שבין המוות ל[[קבורה (יהדות)|קבורה]], נמצא [[קרוב משפחה|קרוב המשפחה]] במצב ביניים והוא מוגדר כ, שזהו מצב של אבלות חלקית ובובו מקיימים רק חלק קטן מדיני האבלות{{הערה|{{רמב"ם|שופטים|אבל|א|ב}}.}}. בהתאם ל[[איסור הלנת המת]], יש לחתור שיום המיתה יהיה גם יום הקבורה, אך "אם הלינו לכבודו להכין [[תכריכים]], או שיבואו רבים ללוותו, או לעשות ארון, או שיבואו מקוננות, או להביא ספדן, וכיוצא בו – אינו עובר עליו" ([[s:ערוך השולחן יורה דעה שנז|ערוך השולחן יורה דעה שנז]]). בהתאם לכך מקובל לדחות את ה[[קבורה (יהדות)|קבורה]] ביום או יותר, על מנת לאפשר השתתפות ציבור ב[[הלוויה]], או לאפשר את השתתפותם של קרובים שנמצאים במקומות רחוקים. אולם ב[[ירושלים]] נהוג לקבור כל מת ביום מותו, אף בשעות מאוחרות בלילה, ולא לדחות את קבורת הנפטרים מעבר ליום מותם. לעיתים דוחים את הלווייתם של אישים חשובים גם בירושלים, כדוגמת הלווייתם של [[רב]]נים מפורסמים, על מנת לאפשר הלוויה מכובדת ורבת משתתפים.
 
בשנת [[1772]], הדוכס של מחוז [[מקלנבורג-שוורין]] הוציא הוראה, לפיה אסור לקבור אף אדם עד שיעברו שלושה ימים מיום מותו, מחשש שהמיתה היא רק למראית עין. הקהילה היהודית פנתה ל[[משה מנדלסון]] ובקשה את עצתו בנושא. מנדלסון כתב לדוכס והסביר לו שאמנם דין התורה לא מחייב קבורה מיידית, אבל ההלכה מחייבת אותה מדרבנן. הוא הציע פשרה, שהקהילה היהודית תמשיך במנהג של קבורה מיידית אבל רק אחרי שרופא מוסמך יוודא שהנפטר באמת מת. הפשרה נתקבלה על ידי הממשלה.{{הערה|''''Together with the shell, they have thown away the kernel - Arron Halle-Wolfssohn's Critique of Contemporary Judaism'', Jutta Strauss, in ''Religious Pespectives in Modern Muslim and Jewish Literatures'', ed. Glenda Abramsom, Hilary Kilpatrick, page 111, Routledge, 2006 . ראו גם [[משה סמט|מ' סמט]], "הלנת המת", [[אסופות (ספר שנה)|אסופות]] ג (ירושלים, תשמ"ט), עמ' 413-465.}}