תאריך פטירה – הבדלי גרסאות

לפי ה[[הלכה]] ה[[אבלות (יהדות)|אבלות]] מתחילה רק לאחר קבורת המת. בתקופה שבין המוות ל[[קבורה (יהדות)|קבורה]], נמצא [[קרוב משפחה|קרוב המשפחה]] במצב ביניים והוא מוגדר כ, שזהו מצב של אבלות חלקית ובובו מקיימים רק חלק קטן מדיני האבלות{{הערה|{{רמב"ם|שופטים|אבל|א|ב}}.}}. בהתאם ל[[איסור הלנת המת]], יש לחתור שיום המיתה יהיה גם יום הקבורה, אך "אם הלינו לכבודו להכין [[תכריכים]], או שיבואו רבים ללוותו, או לעשות ארון, או שיבואו מקוננות, או להביא ספדן, וכיוצא בו – אינו עובר עליו" ([[s:ערוך השולחן יורה דעה שנז|ערוך השולחן יורה דעה שנז]]). בהתאם לכך מקובל לדחות את ה[[קבורה (יהדות)|קבורה]] ביום או יותר, על מנת לאפשר השתתפות ציבור ב[[הלוויה]], או לאפשר את השתתפותם של קרובים שנמצאים במקומות רחוקים. אולם ב[[ירושלים]] נהוג לקבור כל מת ביום מותו, אף בשעות מאוחרות בלילה, ולא לדחות את קבורת הנפטרים מעבר ליום מותם. לעיתים דוחים את הלווייתם של אישים חשובים גם בירושלים, כדוגמת הלווייתם של [[רב]]נים מפורסמים, על מנת לאפשר הלוויה מכובדת ורבת משתתפים.