אנטיגונוס מונופתלמוס – הבדלי גרסאות

בשנת 333 לפנה"ס מונה על ידי אלכסנדר הגדול לסטראפ [[פריגיה]] שבמערב [[אנטוליה]]. במסגרת תפקידו היה אחראי על שמירה על קווי האספקה של אלכסנדר עם יוון ועם מוקדון.

התחזקותו של אנטיגונוס הביאה את שאר הדיאדוכים (תלמי, סלאוקוס, ליסימכוס וקסנדרוס, שהצליח לבסוף לתפוס את השלטון מידיו של פוליפרכון) לכרות ברית כנגדו. ב-[[315 לפנה"ס]] יצא אנטיגונוס במסע מלחמה נגד קסנדרוס, שאיתו כרתו ברית שאר הדיאדוכים. תחילה הייתה ידו של אנטיגונוס על העליונה, אך בסתיו [[312 לפנה"ס|312]] הובס בנו [[דמטריוס פוליורקטס]] בקרבב[[קרב עזה|קרב גדול]] ליד [[עזה]] על ידי תלמי וסלאוקוס. לאחר הקרב נסוג תלמי למצרים מתוך חשש לעימות עם אנטיגונוס עצמו, אך סלוקוס הצליח לשכנעו לתת לו גדוד מצבאו, ובעזרת גדוד זה ביסס את שלטונו בבבל ובארצות שממזרחה. בשנת [[311 לפנה"ס]] נחתם לבסוף [[הסכם שלום]] בין הצדדים, אשר לא כלל את סלאוקוס. אנטיגונוס ובנו, אשר ביססו את שלטונם באסיה הקטנה ובסוריה, הפנו את משאביהם לחיסולו של סלאוקוס, אך הוא הצליח להביס את אנטיגונוס ואף הרחיב את ממלכתו מזרחה.

העימות הבא פרץ כשפלש תלמי אל יוון. דמטריוס כבש את [[אתונה]] ב-[[307 לפנה"ס]], וניצח את תלמי בקרב הימי הגדול [[קרב סלמיס שבקפריסין (306 לפנה"ס)|קרב סלמיס]] בקפריסין ([[306 לפנה"ס]]). בעקבות הניצחון הכתיר אנטיגונוס את עצמו ואת בנו כמלכים. הוא פלש למצרים בדרך הים והיבשה, אך נסוג חזרה לסוריה לאחר שצבאו בפיקוד דמטריוס טבע בסערה ליד [[רפיח]]. ב-[[305 לפנה"ס|305]] הלכו בעקבותיו שאר הדיאדוכים והכתירו עצמם למלכים, אך אנטיגונוס לא התיאש; אדרבא ואדרבא, כאשר יצא סלאוקוס למסע מלחמה במזרח, ניצל זאת אנטיגונוס והתכונן למלחמה. דמטריוס בנו כבש חלקים נרחבים מיוון והתכונן להנחית מהלומה מכרעת על קסנדרוס, כשקרא לו אנטיגונוס לשוב לאסיה ולהתגונן מפני צבאותיהם של ליסימכוס, אשר חצה את ה[[בוספורוס]] לאנטוליה; תלמי, אשר כבש את [[ארץ ישראל]]; וסלוקוס, ששב בינתיים מן המזרח עם כ-500 פילים [[הודו|הודים]].