גאוסופיה – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
העלאה לאחר תוספות, הועבר |
מ הרחבה |
||
שורה 1:
כבר בעבר היו ידועות ההשפעות ההדדיות בין המקום הגאוגרפי ליושבים עליו באותו מקום, וכבר חז"ל קבעו על הזיקה בין המתגורר למקומו ודרשו -"חן המקום על יושביו", או מה שכתבו על הפסוק 'ויצא יעקב מבאר שבע',כי ביציאת הצדיק מהעיר- ' פנה זיוה פנה הדרה (של העיר ) '.גם חתן פרס נובל [[אליאס קנטי]] כתב בהרחבה בספרו '[[ההמון והכוח]]', על הקשר בין הלאום-העם היושב בטריטוריה מסוימת לטריטוריה ולמאפייני הטריטוריה עליו הוא יושב .כך כתב למשל על השפעת ה'יער הגרמני' האנכי או 'עצי היער', על אופיו ה'ישר ' של העם הגרמני ועוד.▼
▲כבר בעבר היו ידועות ההשפעות ההדדיות בין המקום הגאוגרפי ליושבים עליו באותו מקום, וכבר חז"ל קבעו על הזיקה בין המתגורר למקומו -"חן המקום על יושביו", או מה שכתבו על הפסוק 'ויצא יעקב מבאר שבע',כי ביציאת הצדיק מהעיר- ' פנה זיוה פנה הדרה (של העיר ) '.גם חתן פרס נובל אליאס קנטי כתב בהרחבה בספרו 'ההמון והכוח', על הקשר בין הלאום-העם היושב בטריטוריה מסוימת לטריטוריה ולמאפייני הטריטוריה עליו הוא יושב .כך כתב למשל על השפעת ה'יער הגרמני' האנכי או 'עצי היער', על אופיו ה'ישר ' של העם הגרמני ועוד.
תוכן עניינים
1 תולדות הגיאוסופיה והגדרתה
2 ההשקה לענפי מחקר גאוגרפיים נוספים כמו 'נוף תרבות' או '[[גאוגרפיה היסטורית|גאוגרפיה היסטורית']]
3 ראשוני מפתחי הגיאוסופיה
4 לקריאה נוספת
5 הערות שוליים
תולדות הגיאוסופיה והגדרתה
הגיאוסופיה היא מושג שהציע ג'יי קיי רייט בשנת 1947 . המילה היא האיחוד של [[גיאו]] ("כדור הארץ" ביוונית) ו sophia ("חוכמה" ביוונית). היא מציינת את הגאוגרפיה של הידע, הרואה במימד הפיסי והגאוגרפי, הלא חשוב כביכול של חוויית האדם וחזונו- חשיבות מהותית.
רייט הגדיר זאת כך: "הגיאוסופיה ... היא לימוד הידע הגאוגרפי של נקודת מבט אחת, או לכל נקודות המבט לגאוגרפיה, כדוגמת ההיסטוריוגרפיה להיסטוריה, היא עוסקת בעיקר בביטוי הלא טכני של הידע הגאוגרפי בעבר ובהווה - עם מה שויטלאזי כינה "התחושה האנושית של המרחב הארצי". המושג מתרחב אל מעבר לליבת הידע המדעי הגאוגרפי או הידע הגאוגרפי המערכתי על המרחב, המתגלית לא רק על ידי גאוגרפים,, אלא גם על ידי חקלאים ודייגים, יזמים ומשוררים, סופרים ואמנים,- ומסיבה זו יש לזה קשר רב עם חזיונות סובייקטיביים ". (רייט 1947).
שורה 19 ⟵ 20:
הגיאוסופיה משמשת לעיתים כמילה נרדפת לחקר המסתורין של כדור הארץ. כך מתורגם לאנגלית הפסוק בתהילים "אשר בידו מחקרי ארץ"- 'hidden secret of the land'. הגיאוסופיה הינה מתודה שלכאורה היא מנוגדת למדע האמפירי הקובע כי ניסוי מדעי איננו תלוי מקום וכי ניסוי מדעי או תופעה מדעית במקומות שונים של המרחב הינה זהה בתוצאותיה או במהותה.
הגיאוסופיה היא למעשה בבסיס התובנה של היתכנות ויצירת '[[מקום קדוש]]' או '[[מקדש|מקדש']].
ההשקה לענפי מחקר גאוגרפיים נוספים כמו 'נוף תרבות' או 'גאוגרפיה היסטורית'
הגיאוסופיה נושקת לענפי מדע גאוגרפיים מתפתחים כמו '[[נוף-תרבות]] ' (Landscape Cultural ) או 'גאוגרפיה היסטורית', ענפי גאוגרפיה המתפתחים בשנים האחרונות במסגרת הדיסציפלינה של הגאוגרפיה ההיסטורית, שגם היא ענף שהלך והתפתח כשדה מחקר עצמאי, ענף משנה של הגאוגרפיה המודרנית, החל מהרבע השני של המאה העשרים. במסגרתה של הגאוגרפיה ההיסטורית מתפתח גם חקר הנוף התרבותי, כלומר לימוד נופי עבר שעוצבו או הושפעו בידי האדם, בכלים ובשיטות הלקוחים משתי הדיסציפלינות - הגאוגרפית וההיסטורית. בתהליך הבניית הידע המשותף לגאוגרפיה והיסטוריה, מתברר כי הבנת משמעותם של נופים אלה הלכה והשתנתה והתרחבה, והגדרתם השתנתה, ועברה בהדרגה מלימוד הנוף הפיזי, הריאלי, של מקומות, אזורים ותקופות היסטוריות, לבחינת השפעתו של האדם ותרבותו על הנוף, ולמחקר שחיפש גם משמעויות אנושיות – תרבותיות, ערכיות וסמליות, רחבות הרבה יותר, כחלק אינטגרלי מהבנת הנוף. שינוי זה נבע משינויי פרדיגמות וגישות שעברה הגאוגרפיה ההיסטורית, כחלק ממדע הגאוגרפיה כולו. שינוי זה מקביל למושג המחודש הקובע את העת החדשה כתקופה גאולוגית חדשה -'[[אנתרופוקן|אנתרופוקן']],מושג המעצים את הקשר בין האדם לטריטוריה שלו, בעיקר מבחינת עוצמת השינוי הנגרמת למרחב הטריטוריאלי, על ידי המסיביות של הפעילות האנושית על קרום כדור הארץ בעת החדשה.
הגיאוסופיה משיקה לערכים גאוגרפיים נוספים בהתפתחות של ה'[[גאוגרפיה אנושית|גאוגרפיה האנושית]]' ( שעדיין אין להם מקבילות בשפה העברית ) כמו:
Bioregionalism
שורה 43 ⟵ 44:
החוקר שני הוא מקגרווי שהגדיר את הגיאוסופיה כ" המחקר של העולם כפי שאנשים חווים אותו או מדמיינים אותו " (McGreevy 1987).
בעקבותיו הגדיר אינס את הגיאוסופיה כ" מערכות של אמונות הקשורות אינטראקציה אנושית
לקריאה נוספת
אמנון להב, ,ההיסטוריוגרפיה של המושג "נוף תרבותי"(Landscape Cultural )בגאוגרפיה ההיסטורית, והדגמתו במקרה חקר: שדרת הדקלים במשמר העמק ,עבודת גמר מחקרית (תיזה) המוגשת כמילוי חלק מהדרישות לקבלת התואר "מוסמך האוניברסיטה",[[אוניברסיטת חיפה]], הפקולטה למדעי הרוח, החוג ללימודי ארץ ישראל, אפריל 2013 .
McGreevy, P. 1987 Imagining the future at Niagara Falls. Annals of the Association of American Geographers 77 (1):48–62
Wright, J.K. 1947. Terrae Incognitae: The Place of Imagination in Geography Annals of the Association of American Geographers 37: 1–15
| |||