הבדלים בין גרסאות בדף "חיים דרוקמן"

נוספו 215 בתים ,  לפני 30 ימים
אין תקציר עריכה
 
==קורות חייו==
נולד ב[[קוטי]] (קיטוב), [[פולין]] (כיום [[אוקראינה]]). לאחר [[הסכם ריבנטרופ מולטוב]], כש[[ברית המועצות]] כבשה את העיירה, נשלח לבית ספר ב[[יידיש]] של ה[[יבסקציה]], שם הוכרחו הילדים להגיע ללמוד ב[[שבת]]. לאחר הכיבוש הנאצי הסתתר עם הוריו במחבוא שנחפר מתחת לבית דודו באזור הלא יהודי של העיירה. בקיץ [[ה'תש"ב]] נמלטו הוריו ביחד עמו ל[[צ'רנוביץ]] שהייתה אז תחת שלטון [[רומניה]], שם שהו במשך שנה. בחלק מהזמן שהה בבית יתומים. בהמשך מסרו אותו הוריו לזוג יהודים חשוכי ילדים שקיבלו [[סרטיפיקט]]ים והם העלו אותו יחד עמם ל[[ארץ ישראל]], בחודש [[אב]] [[ה'תש"ד]] (אוגוסט 1944), באחת משלוש הספינות שהפליגו ב[[הים השחור|ים השחור]] מ[[קונסטנצה]] ל[[איסטנבול]]. על פי התוכנית המקורית היו אמורים הוא והוריו המאמצים להפליג על ה[[מפקורה]], אולם הם איחרו והועלו על ספינה אחרת וכך ניצלו חייהם מגורלה של הספינה, שטובעה בידי [[צוללת]] וכמעט כל נוסעיה נספו{{הערה|1=[http://www.yeshiva.org.il/midrash/shiur.asp?id=5213 הרב דרוקמן - זכרונות ילדות], ראיון של הרב הראל כהן עם הרב דרוקמן באתר ישיבה}}. לאחר המלחמה עלו הוריו ארצה ומשפחתו התאחדה.
[[קובץ:הרב יעקב שפירא עם הרב דרוקמן והרב מגנס.jpg|ממוזער|הרב חיים דרוקמן עם הרב [[יעקב אלעזר שפירא|יעקב שפירא]] והרב [[יהושע מגנס]] 2015]]
 
בשנת 1999 שיגר אליו [[היועץ המשפטי לממשלה]] [[אליקים רובינשטיין]] מכתב נזיפה על כך שלא עירב את המשטרה בפרשת ה[[הטרדה מינית|הטרדות המיניות]] ב[[ישיבת נתיב מאיר|ישיבת "נתיב מאיר"]] אשר הגיעה לידיעתו, והעדיף למצות בירור פנימי תוך הרחקת החשוד מהתלמידים. כאשר נמתחה עליו ביקורת בעניין זה לאחר שזכה בפרס ישראל אמר שסבר כי מילא את חובתו כאשר הרחיק את הפוגע מתפקידו בו ביום, ולא ידע שעליו לדווח.
 
בשנת 2011 העניקה לו [[אוניברסיטת בר-אילן|אוניברסיטת בר־אילן]] תואר [[דוקטור של כבוד]], על פועלו בתחום החינוך ובתחום הגיור{{הערה|{{אורות||דוקטור (של) כבוד הרב דרוקמן|501}}}}.
 
ב[[יום העצמאות]] [[ה'תשע"ב]] (2012) קיבל הרב דרוקמן את פרס ישראל על מפעל חיים. בנימוקי השופטים נאמר:
{{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=בכל שנות פעילותו תרם הרב דרוקמן תרומה ניכרת וחשובה לקירוב בין חלקי העם, מתוך אהבת ישראל אמיתית ובעצם, בכל מסגרות העשייה הרבות המגוונות שלו היה לאבן שואבת וחינך את תלמידיו לשילוב של תורה ארצישראלית, שמביאה לידי מעשה בחיי היום-יוםהיום־יום ובהתערות בחברה הישראלית על כל חלקיה. הרב מעורב בפתרון סכסוכים עמוקים, העומדים בלב החברה הישראלית, בתחומי הדת והמדינה, החינוך ומערכת היחסים בין חלקי החברה השונים, ומהווה אוזן קשבת וכתובת לעצה, לסיוע ולתושייה.}}
 
כחודש לאחר מכן יצא לאור הספר הראשון שכתב (קודם לכן יצאו סיכומי תלמידים משיעוריו), "קמעא קמעא", העוסק בגאולת ישראל בדורנו, תקומת [[ישראל|מדינת ישראל]], השיבה לארץ וקיבוץ הגלויות.
לקראת [[הבחירות לכנסת התשיעית]] בשנת 1977 הוא הוצנח למקום השני ברשימת ה[[מפד"ל]] לכנסת, לבקשת הרב צבי יהודה קוק, במטרה לשמר את המצביעים הימניים של המפלגה. הרב קוק והרב דרוקמן ראו במקום הגבוה ברשימה לכנסת גם הבטחה לתפקיד בכיר לאחר הבחירות, וביקשו שהרב דרוקמן יכהן כ[[שר החינוך]], אולם בעת הקמת הממשלה ניתן התפקיד ל[[זבולון המר]]. לקראת [[הבחירות לכנסת העשירית]] איים הרב דרוקמן בהקמת רשימה עצמאית{{הערה|{{דבר||נמשכים המאמצים למנוע פרישת דרוקמן|1981/04/09|00108}}}}, אך לבסוף הוא נשאר ברשימת המפד"ל.
 
בממשלת [[מנחם בגין|בגין]] השנייה, בשנת 1981, מונה לסגן [[שר הדתות]]. הוא פרש מהתפקיד לאחר 7 חודשים (2 במרץ 1982) בשל אישור הנסיגה מחבל ימית ב[[הכנסת|כנסת]]. בשנת 1983 פרש מהמפד"ל והקים את "מחנה הציונות הדתית" ([[מחנה הציונות הדתית|מצ"ד]]) ויחד עם [[פועלי אגודת ישראל]] הקים את מפלגת [[מורשה (סיעה)|מורשה]], שבמסגרתה התמודד ב[[הבחירות לכנסת ה-11|בחירות לכנסת ה-11ה־11]] (בשנת 1984). ב-1986ב־1986 פרש מ"מורשה" וחזר והצטרף למפד"ל. הוא פרש מהכנסת ב-1988ב־1988. לקראת [[הבחירות לכנסת ה-15|הבחירות לכנסת ה־15]] (בשנת 1999) נתבקש לשוב ולכהן בכנסת, הוצב במקום ה-2ה־2 ברשימת המפד"ל, וכיהן בכנסת עד 2003.
 
===אב בית הדין לגיור===
בשנת 1997 עמד בראש [[הוועדה לגיור קטינים]] שהגישה את המלצותיה ל[[ראש ממשלת ישראל|ראש הממשלה]]. בראשית שנת 2004 החל לכהן כראש [[מערך הגיור]] ב[[משרד ראש הממשלה]], עד לפברואר 2012{{הערה|1=[http://www.knesset.gov.il/protocols/data/html/alia/2011-03-16.html פרוטוקול מס' 155 מישיבת ועדת העלייה, הקליטה והתפוצות], אתר הכנסת}}. במהלך תקופת כהונתו חתם על כ-50כ־50 אלף תעודות גיור.
 
במרוצת השנים כיהן הרב דרוקמן כ[[דיין (משפט עברי)|אב בית דין]] ל[[גיור]] במחוז הדרום והנהיג מדיניות מקלה יחסית. בקרב רבנים [[חרדים]] הייתה התנגדות למדיניות זו. בשנת 2008 נמתחה ביקורת חריפה על הרב דרוקמן ועל גיוריו, על ידי הרכב של שלושה דיינים של [[בית הדין הרבני הגדול]] בראשות הרב [[אברהם שרמן]], שדן בתקפות גיורה של אישה שהתגיירה בבית דינו של הרב דרוקמן{{הערה|1=[http://www.daat.ac.il/daat/psk/psk.asp?id=244 פסק הדין של בית הדין הרבני הגדול]}}. בעקבות תלונה שהגיש הרב דרוקמן קבעה [[נציבות תלונות הציבור על שופטים|נציב תלונות הציבור על שופטים]], [[טובה שטרסברג-כהן|טובה שטרסברג־כהן]], כי הרב שרמן הסתמך "על תיק עלום שלא הוצג כראיה" והמליצה להדיחו, המלצה שנתמכה על ידי [[שר המשפטים]] [[דניאל פרידמן]]{{הערה|{{הארץ|[[שחר אילן]] ואנשיל פפר|פרידמן מקדם את הדחת חבר בית הדין הרבני שביטל הגיורים|1.1331052|ספטמבר 2008}}}}, אך ה[[ועדה למינוי דיינים|וועדה למינוי דיינים]] לא אישרה המלצה זו. בשנת 2012 קיבל [[בית המשפט הגבוה לצדק]] את עתירת היועץ המשפטי לממשלה [[מני מזוז]], משנת 2008, פסל את החלטות בית הדין הרבני באשדוד ובית הדין הרבני הגדול, והכיר בגיוריו של הרב דרוקמן{{הערה|{{nrg||מזוז דורש: להכיר בגיורי הרב דרוקמן|791/703|24 בספטמבר 2008|1|1}}; {{הארץ|יאיר אטינגר|בג"ץ בעד דרוקמן: אלפי הגיורים עליהם חתם - חוקיים|1.1694570|26 באפריל 2012}}}}.
 
==עמדותיו==
 
הרב דרוקמן נמנה עם תלמידיו המובהקים של הרב צבי יהודה קוק. בפולמוס סביב [[סירוב פקודה]] בשנת 2004 הצטרף לרבנים הקוראים לסרב פקודה{{הערה|{{ynet|אילן מרסיאנו ואפרת וייס|הקיבוץ הדתי נגד סירוב פקודה|2991995|19 באוקטובר 2004}}}}. מאוחר יותר לא נקט עמדה רשמית. בפועל, הורה לתלמידיו לנסות להתחמק כמידת יכולתם ולסרב רק אם לא תהיה שום ברירה אחרת. בראיון עמו ב"[[מעריב]]" אמר: "{{ציטוטון|מותר לסרב במקרה של פינוי יישובים יהודיים, כשלא מסכימים לשחרר אותך מזה".}} לדעתו, המקרה דומה לאדם עם יד שבורה: "{{ציטוטון|אם למשל הייתה לי יד שבורה לא היו מטילים עלי לסחוב דברים, נכון? אז כך גם אם יש לי לב שבור. אני לא מסוגל לעשות את זה. אני חושב שצריך להתחשב בזה".}} הוא מדגיש שמדובר במצב שבו השלטון עובר לידי גויים, כמו במקרה של [[גוש קטיף]], אולם אם השלטון נשאר בידי יהודים הרי שלמרות הזדהותו עם המפונים הוא לא יורה לסרב{{הערה|1=מעריב, סופשבוע 13.6.2008}}. הרב דרוקמן הוא חבר ב[[איחוד הרבנים למען ארץ ישראל]].
[[קובץ:Harav drukman . הרב דרוקמן. הרב ארהלה הראל.jpg|ממוזער|הרב דרוקמן משוחח עם הרב [[אהרן הראל (רב)|ארל'ה הראל]] בחגיגות ה -80ה־80 לרב [[אהרן ליכטנשטיין|ליכטנשטיין]].]]
 
לדברי [[חגי סגל]], לאחר מעצר [[המחתרת היהודית]] אמר הרב דרוקמן לאנשיה שהם פעלו שלא כראוי, אך הבדיל בין הפגיעה הממוקדת בראשי הערים, לפעולות אחרות, באומרו: "{{ציטוטון|אם היה נעשה רק המעשה של הפגיעה בראשי הערים הערביות ב[[יהודה ושומרון|יו"ש]] הכל היה נראה אחרת"}}{{הערה|'''אחים יקרים''', חגי סגל עמ' 232}}. עם זאת, ב-1988ב־1988 שיגר מברק ברכה לרגל שחרורו מהכלא של ברק ניר, ששימש כנהג בפיגוע במכללה האסלאמית{{הערה|{{מעריב||שוחרר ברק ניר שהיה 'הנהג' ברצח במכללה האיסלאמית|1988/04/27|00601}}}}.
 
הרב דרוקמן תמך תחילה ברב [[מוטי אלון]] והוא המשיך להעביר שיעורים בישיבתו גם לאחר שהורשע בעבירות של [[מעשה מגונה בכוח]]. בשנת 2019 חזר בו הרב דרוקמן והודיע שהרב אלון "{{ציטוטון|לא יוכל להעביר שיעורים או לקיים פעילות ציבורית אחרת לקהל הרחב"<ref>}}{{הערה|{{קישור כללי|כתובת=https://www.srugim.co.il/304944-פרשת-הרב-אלון-הרב-דרוקמן-שובר-שתיקה|כותרת=פרשת הרב אלון: הרב דרוקמן שובר שתיקה|אתר=סרוגים|תאריך=2019-01-10|תאריך_וידוא=2020-05-01}}</ref>}}.
 
בעקבות [[בג"ץ קעדאן]] והסתלקות הממשלה מתמיכתה הראשונית בתיקוני חוק שהציע, אמר כי {{ציטוטון|איני מעלה בדעתי ש[[ציונות]] פירושה שדווקא ביישוב יהודי יגורו ערבים}}{{הערה|{{ערוץ7||הרב דרוקמן: הגדרת הציונות של השופט ברק אינה מקובלת עלי|29734|כ"ט בתמוז ה'תשס"ב, 09/07/02}}}}.
* הרב בעז שרמן, ראש המכינה הקדם צבאית ב[[קריית מלאכי]]
* הרב מיכה קלצהנדלר, ראש הישיבה התיכונית אור עציון
* הרב אלישיב הכהן, ראש הישיבה התיכונית "בית שמואל" בחדרה ונשוי לבת של הרב.
 
==מכתביו==
 
את ספריו של הרב דרוקמן ערכו תלמידיו על פי שיעוריו.
*''' נתיבי אור''' - שיחות שליקט וערך תלמידו, דוד שניאור.
*''' קמעא קמעא''' - ספר בענייני גאולת ישראל במדינתו, בעריכת עומר פדור, בהוצאת "המכון התורני אור עציון" ו"[[ידיעות ספרים]]", תשע"ב
*''' לזמן הזה''' - "אורותיהם המיוחדים של המועדים והזמנים לימינו", בעריכת עומר פדור, בהוצאת "המכון התורני אור עציון", שלושה כרכים, תשע"ג-תשע"ד
*'''צמאה נפשי''' - "מהנשמה המתפללת תדיר ועד לתפילה הנהוגה בימינו", בעריכת עומר פדור, בהוצאת "המכון התורני אור עציון", תשע"ה
*'''הגדה של פסח לזמן הזה -''' ביאורים ועיונים ב[[הגדה של פסח]], בעריכת עומר פדור, בהוצאת "המכון התורני אור עציון", תשע"ה
*'''התורה לדורנו''' - סדרה על פרשת השבוע, בעריכת עומר פדור, בהוצאת "המכון התורני אור עציון". הכרכים בסדרה: בראשית א' וב', שמות, ויקרא, במדבר ודברים.
*'''אבות לבנים''' - פירוש וביאור על מסכת אבות, בעריכת עומר פדור, בהוצאת "המכון התורני אור עציון", תשע"ט-תש"פ. עד עתה יצאו ארבעה כרכים על פרקים א'-ד'.
*'''מצות הצבא'''-שיעורים בענייני צבא ומלחמה,נכתב ונערךנערך משיעוריו בידי נכדו, אלנתן הכהן.
 
== לקריאה נוספת ==
* [[אלישיב רייכנר]], '''הנני - סיפורו של הרב חיים דרוקמן''', הוצאת [[ידיעות ספרים]], [[2018]]
 
== קישורים חיצוניים ==
 
'''ראיונות:'''
* [http://www.yeshiva.org.il/midrash/video/?id=5213 הרב דרוקמן - זכרונות ילדות], ראיון של הרב הראל כהן עם הרב דרוקמן באתר ישיבה.
* {{וואלה!|מוטי לוי|הרב דרוקמן: לא תקום מדינה פלסטינית בספטמבר|1824093|17 במאי 2011}}
* {{כיפה|נטעאל בנדל|דברים שלא ידעתם על הרב חיים דרוקמן|חדשות/דברים-שלא-ידעתם-על-הרב-חיים-דרוקמן/|כ"ז באב ה'תשע"ב, 15 באוגוסט 2012}}
* {{ישראל היום|יהודה שלזינגר|חיים שכאלה|285301|29 במאי 2015}}
* {{ynet|טלי פרקש|הרב דרוקמן: הציונות הדתית היא לא סוג-בסוג־ב'|5333864|23 באוגוסט 2018}}
* {{מקור ראשון|אלישיב רייכנר|"השואה היא ביטוי שיא של נצח ישראל"|magazine/72029|30 באוגוסט 2018}}
* {{ערוץ7|[[יאיר שרקי]]|"המאחד בציונות הדתית הוא מעל למפריד"|381839|6 בספטמבר 2018}}