סוסיתא (אתר ארכאולוגי) – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ הסרת קישורים עודפים, הגהה |
מ תקלדה |
||
שורה 45:
כעיר מדינה ([[פוליס]]), סוסיתא שלטה לא רק על העיר בין חומותיה אלא גם על שטחים נרחבים במזרח הכנרת ובעיקר ברמת הגולן. כבכל פוליס בעיר היו מקדשים, שווקים פתוחים וסגורים, תיאטרון, רחוב עמודים, בתי מרחץ, ביצורים ומבנים ציבוריים נוספים. גודל אוכלוסיית העיר הוגבל באספקת ה[[מים]] אליה שהתבססה על איסוף מי גשמים ב[[בור מים|בורות מים]] במהלך ה[[חורף]] ואמות מים קטנות מחרס מעין פיק ועין חרוב.
בתקופת ה[[חשמונאים]], בשנת 80–83 לפני הספירה,
===התקופה הרומית===
שורה 90:
==אזכורים בתלמוד==
ב[[תלמוד ירושלמי]]
בנוסף, נזכרת כעיר של [[גויים]] ו[[עבודה זרה]]: {{ציטוטון|שנַים שיצאו מעיר אחת שרובה גוים כגון הדא '''סוסיתא''', אחד הכל מכירין אותו שהוא ישראל ואחד אין אדם מכירו – חבירו מכירו, מהו שיעשה כאחד מן השוק להעיד עליו?}}{{הערה|{{ירושלמי|ראש השנה|ב|א}}; {{ירושלמי|כתובות|ב|ד}}}}
שורה 97:
הן ב[[תוספתא]]{{הערה|{{ויקיטקסט|תוספתא/שביעית/ד|תוספתא במסכת שביעית, פ"ד, י'}}}}, הן ב[[התלמוד הירושלמי|תלמוד הירושלמי]]{{הערה|{{תלמוד ירושלמי|דמאי|ב|א}}}} והן ב[[פסיפס]] [[כתובת רחוב]]{{הערה|כתובת רחוב, שורות 9-10.}} נזכרות "העיירות האסורות" ב"תחום סוסיתה". הכוונה לעיירות, שבשל ריבוי תושביהן היהודים באותה עת, חויבו בקיום [[המצוות התלויות בארץ]], למרות היותה של סוסיתה עיר [[נכרי]]ת.
בין עיירות אלה נמנות במקורות האמורים העיירות הבאות: '''נוב''' (שמה
בעמ' 345.}}), וכן '''[[עיון (עיר תלמודית)|עיון]]''' (ככל הנראה "ח'רבת עיון" שמעל [[חמת גדר]]{{הערה|שם=מאמר}}).
|