רחל המשוררת – הבדלי גרסאות

ב-[[1909]], בהיותה בת תשע-עשרה, באה לסייר בארץ ישראל עם אחותה שושנה. השתיים, שהיו בדרכן ל[[איטליה]] ללמוד [[אמנות]] ו[[פילוסופיה]], החליטו להישאר בארץ ולהשתלב בבנייתה. הן התיישבו ב[[מושבה]] [[רחובות]], ולמדו [[עברית]] מהאזנה לילדים בגן הילדים{{הערה|שירי רחל - סוד קסמם, הוצאת שרידות}}. בהמשך הצטרפה אליהן אחותן בת שבע, ו[[יעקב ברוידא#בית משפחת ברוידא|בית משפחת ברוידא]] בו התגוררו מכונה מאז "מגדל שלוש האחיות"{{הערה|{{הארץ|רוחמה אלבג|רצינו להיוולד מחדש. גרנו ברחובות|1.1222221}}}}{{הערה|[http://www.piano.co.il/index.php/2011-01-03-21-26-19 קונצ'רטו לפסנתר על דבשת גמל], מתוך ספרו של עמוס בר "המשוררת מכנרת", באתר "סיפורי פסנתרים"{{קישור שבור|1.11.2019}}}} על שמן. ברחובות חוותה רחל את הרומן הראשון שלה, עם בן המושבה [[נקדימון אלטשולר]]. אביה של רחל עלה לארץ ישראל שנה אחריה עם רעייתו השלישית, מאשה נאומובנה, והתגורר ב[[תל אביב]]{{הערה|שם=בשתיקה נפרדנו|קרני עם-עד, "בשתיקה נפרדנו", ידיעות הקיבוץ גיליון 1237, 28 בספטמבר 2010, [http://www.mynet.co.il/articles/0,7340,L-3960254,00.html גרסה מקוצרת באתר "mynet"]}}.

 

 

ב-[[1913]] יצאה ל[[צרפת]] כדי להמשיך ולהשתלם במקצוע ה[[חקלאות]]. היא למדה [[אגרונומיה]] ב[[אוניברסיטת טולוז]], שם פגשה והתאהבה במיכאל ברנשטיין, מהנדס יהודי, אליו פנתה מאוחר יותר בשירה "[[זמר נוגה]]", הפותח במילים "התשמע קולי, רחוקי שלי?". מברנשטיין למדה את השפה הבינלאומית [[אספרנטו]], ולמשך זמן מה תוּבְּלה ההתכתבות ביניהם בשפה זו. עם סיום לימודיה ב-[[1914]], יצאה לבקר את משפחתה ב[[רוסיה]] ונמנעה מלשוב לארץ ישראל בשל [[מלחמת העולם הראשונה]]. ברוסיה עסקה בהוראת ילדי [[פליט]]ים יהודים ב[[בריאנסק]] וב[[סראטוב]], שם כנראה נדבקה ב[[שחפת]].