טלוויזיה בישראל – הבדלי גרסאות

שירותים אלה אינם כפופים למועצה לשידורי כבלים ולווין, ולמעשה לא קיימת רגולציה לשידורים אלה. מצב זה נותן יתרון בתחרות לשירותים אלה שביכולתם להעניק שירותים במחיר זול יותר ולהימנע מהוצאות שנכפות על השידורים המסורתיים, הבולטת שבהן השקעה בהפקות מקור. עם זאת, שירותים אלה החליטו למרות שהחוק אינו מחייב אותם, גם להפיק תוכני מקור.{{הערה|1={{TheMarker|נתי טוקר|הצד האפל של התחרות בטלוויזיה: 20 מיליון שקל פחות להפקות ישראליות|1.4302656|31 ביולי 2017}}}}{{הערה|1={{גלובס|צאלה קוטלר|המפץ הגדול של שוק הטלוויזיה מאיים על היצירה הישראלית|1001199633|5 באוגוסט 2017}}}}. בפברואר 2020, מועצת הכבלים הציעה להחיל חיוב הפקת תוכניות מקור גם על שירותים אלו, אם כי הצעה זו כבר עלתה ב-2018.{{הערה|{{אייס|אייס|מועצת הכבלים מציעה: לחייב את חברות הסטרימינג לממן הפקות מקור|777334|17 בפברואר 2020}}}}{{הערה|{{מאקו||רגולציה תופעל גם על פרטנר וסלקום|cf7472b0463a361004|news-money/economy-q2_2018|28 במאי 2018}}}}{{הערה|{{גלובס|יונתן כיתאין|הממשלה מתכננת: גם סלקום ופרטנר TV יוכפפו לרגולציה|1001221899|31 בינואר 2018}}}}{{הערה|{{TheMarker|נתי טוקר|נטפליקס ויוטיוב על הכוונת: הממשלה רוצה לפקח גם על הטלוויזיה באינטרנט|1.6248740|9 ביולי 2018}}}}{{הערה|{{כלכליסט|אביאור אבו|לקראת רגולציה על פרטנר וסלקום: מועצת הכבלים והלוויין תחל במדידת רייטינג|3796114|24 בפברואר 2020}}}}. על פי נתוני משרד התקשורת לאמצע 2019 כ-22% ממנויי הטלוויזיה הרב ערוצית בישראל מחוברים לשירותים אלו{{הערה|[https://www.gov.il/BlobFolder/reports/18082019_5/he/Median%20Summary%202019%20(003).pdf משרד התקשורת- סיכום חציון ראשון 2019], באתר [[משרד התקשורת]]}}.