הבדלים בין גרסאות בדף "יוסף אלרון"

הוסר בית אחד ,  לפני 3 חודשים
אין תקציר עריכה
 
כמו כן, במסגרת עתירה לתרגום אחת מבחינות הבגרות לערבית במלואה לאחר שהתברר כי רק חלקים ממנה תורגמו לערבית, הדגיש השופט אלרון כי על משרד החינוך להבטיח "שמערכי הבחינות בשפה הערבית לא ייפלו במאומה מאלה בשפה העברית"{{הערה|{{פס"ד עליון|קישור=19040690.J06|סוג=בג"ץ|עותר=סלאח|משיב=מנכ"ל משרד החינוך|ניתן ב=18.6.2019}}}}.
 
 
בעניין אחר, הניח אלרון מסגרת רעיונית להבנת הטעמים למתן פטור ממכרז במקרקעין, תוך סיווגם לשניים: מקרים שבהם אין לפנות לפתרון של מכרז בשל קיומם של '''כשלי שוק''' העלולים לגרום לכך שדווקא מכרז פומבי יביא לתוצאה שאינה יעילה; ומקרים שבהם קיים '''כשל של השוק''' – כלומר, הצעת הקרקע במכרז בדרך של שוק חופשי תביא לתוצאה היעילה מבחינה כלכלית – אולם קיימים שיקולים חברתיים או ערכיים אחרים המצדיקים תמיכה במפעל הקיים. על רקע ניתוח זה, סבר השופט אלרון כי במקרה שבו הוענקו זכויות מוגבלות במקרקעין ללא מכרז פומבי יש לאמוד את שווי הזכויות שהוקצו בפועל במקרקעין – וזאת בין אם הטעם לפטור מהמכרז הוא בשל קיומו של כשל שוק, ובין אם בשל קיומו של כשל של השוק{{הערה|{{פס"ד עליון|קישור=17083310.K07|סוג=עע"ם|עותר=רשות מקרקעי ישראל|משיב=באטה|ניתן ב=12.7.2020}}}}.
משתמש אלמוני