רכילות – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
תמונה |
נספח אקטיבי (שיחה | תרומות) קו מפריד בטווח מספרים, תיקון קישור לפירושונים |
||
שורה 4:
'''רכילות''' הוא מונח המתייחס לשיח שנושאו המרכזי הוא אנשים אחרים כגון מכרים, קרובים ו[[ידוען|ידוענים]]. רכילות עוסקת בהפצת מידע שלא זכה לפרסום רחב, לעיתים תוך חדירה ל[[פרטיות]]; ועוסקת בדרך כלל ב[[שערורייה|שערוריות]], נושאים שהם בגדר [[דיני לשון הרע|לשון הרע]] וב[[שמחה לאיד]]. משמעות המלה והשימוש בשורש ר'כ'ל' (להפצת מידע) בעברית היו במקורם הקדום שליליים בלבד. בשפה המודרנית נוספו למונח משמעויות נוספות.
רכילות משמשת לשיתוף והפצה של [[עובדה|עובדות]], [[
בעת העתיקה, דרכי המסחר היו ערוצי התקשורת העיקריים, וימי השוק היו ימי המפגש בין אוכלוסיות שונות. הרוכלים, שנדדו ממקום למקום עם מרכולתם, היו המקור לידיעות מסעירות וחדשות תוססות. זה מקור המלה "רכילות", או הביטוי "הולך רכיל". אלו אותם סוחרים הנודדים המעבירים גם ידיעות, ו"רכילות".
כיום מתרכז העיסוק האקדמי ברכילות בתפקידה ביחס ליחסי כוח גלויים ונסתרים בחברה.
שורה 40:
==לקריאה נוספת==
* [[אהרן בן-זאב]], רכילות, רגשות ומוסר, '''[[עיון (כתב עת)|עיון]]''' מג, 1994, עמ'
* דניאל סטטמן, רכילות, לשון הרע ומוסר, '''[[עיון (כתב עת)|עיון]]''' מג, 1994, עמ'
* עידו פכטר, הלכות רכילות: קריאה ביקורתית חדשה בשיטת ר' ישראל מאיר הכהן מראדין בספרו 'חפץ חיים', '''[[אקדמות (כתב עת)|אקדמות]]''' 26, 2011, עמ'
* אורי בית אור, רכילות, עלון וקהילה, '''שורשים''', ט',תשנ"ו (1996), עמ'
==קישורים חיצוניים==
| |||