הספרייה הלאומית – הבדלי גרסאות

'''הספרייה הלאומית''' של [[ישראל]] (בעבר "'''בית הספרים הלאומי והאוניברסיטאי'''") היא [[גוף סטטוטורי|הגוף הלאומי]] מטעם מדינת ישראל המופקד על שמירת [[אוצר]]ותיה המודפסים של מדינת ישראל, ושל תרבות העם היהודי. הספרייה ממוקמת ב[[ירושלים]], בירת ישראל, ורשומים בה מעל לחמישה מיליון פריטי דפוס ו[[ארכיון]]. הספרייה שוקדת על שמירת עותקים מכל ספר המודפס באופן מסחרי במדינת ישראל, ובנוסף היא אוספת יצירות הקשורות למדינת ישראל, ליהדות ולמזרחול[[המזרח התיכון|מזרח התיכון]], הכוללים ספרים, [[כתב עת|כתבי עת]], [[מפה|מפות]], [[כתב יד (מקור)|כתבי יד]], יצירות [[אודיולוגיה|אודיו]] וחומרי [[אפמרה]].

ניהול הספרייה, שנוסדה ב-[[1892]] על ידי ארגון [[בני ברית]], היה נתון שנים רבות בידי [[האוניברסיטה העברית]] כנאמן, ולא בידי גוף ציבורי לאומי. בעקבות קבלת "חוק הספרייה הלאומית"{{הערה|1= {{כ}}[http://www.knesset.gov.il/Laws/Data/law/2120/2120.pdf ההודעה על חוק הספרייה הלאומית] התשס"ח-2007, ב[[רשומות]]}}, הוגדרה הספרייה רשמיתבאופן רשמי כ"[[ספרייה לאומית]]" (עד קבלת החוק היא הייתה ספרייה לאומית רק [[דה פקטו]]). ב-[[23 ביולי]] [[2008]] שינתה הספרייה הלאומית את מעמדה ל[[חברה לתועלת הציבור]]. בשלב ראשון הייתה חברה-בת של האוניברסיטה העברית והחל מ-[[1 בינואר]] [[2011]] נמצאת בבעלות משותפת של מדינת ישראל והאוניברסיטה העברית.