שיווק ויראלי – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
חזרתי-בוט (שיחה | תרומות)
מ גניבה ⭠ גנבה (באמצעות WP:JWB)
מ קישורים פנימיים
שורה 3:
'''שיווק (פרסום) ויראלי''' הוא טכניקת [[שיווק]], אשר משתמשת ברישות קיים להגדיל את המודעות למותג מסוים, על ידי שיכפול עצמי של מהלכים ויראליים, שמקבילים להתפשטות של [[נגיף|וירוס]]. לרוב ההתפשטות מתרחשת "מפה לאוזן", כך שהיא מתגברת און-ליין. שיווק זה יעיל מאוד כדי להגיע להרבה אנשים בזמן קצר.
 
[[שיווק]] ויראלי מתייחס הרבה פעמים לקמפיינים אינטרנטיים מחתרתיים, כלומר תכנים ודימויים שהצופה לא יודע שהם בעצם [[פרסומת|פרסומות]]. למשל שימוש בבלוגים, אתרים שנראים חובבניים, מיילים ספונטניים-לכאורה, שנועדו לייצר שמועות על מוצר חדש.
המונח "שיווק ויראלי" מתייחס לתופעה בה אנשים מעבירים ביניהם ומשתפים תוכן מעניין ומבדר. כשהתהליך ממומן בעצם על ידי [[מותג]] שמחפש למצב את עצמו. הפרסומות הויראליות הן לרוב [[סרטון ויראלי|סרטוני וידאו]] מצחיקים או משחקי [[אדובי פלאש|פלאש]] אינטראקטיביים, תמונות או טקסט.
 
שורה 15:
== מקורות ==
 
יש שטוענים שהמונח "שיווק ויראלי" הומצא על ידי טים דראפר ונטבע על ידי סטיב ג'ורבטסון ב-[[1997]] כדי לתאר את המהלך של [[הוטמייל]], בו אנשי הפרסום של הוטמייל הדביקו פרסומות לעצמם במייל ששלחו המשתמשים שלהם. הראשונים לכתוב על שיווק ויראלי היה דאגלס רושקוף, המבקר התקשורתי, בספרו "מדיה וירוס" מ-[[1994]]. ההנחה הייתה שאם פרסום כזה יגיע למשתמש "רגיש" המשתמש הזה יהפוך ל"נגוע" ואז ימשיך וידביק משתמשים "רגישים" אחרים. כל עוד משתמש "נגוע" אחד ישלח את המייל ליותר מאדם אחד בממוצע מצביע על כך מספר המשתמשים ה"נגועים" ימשיך לגדול בהתאם לעקומה הלוגיסטית.
 
אם כל משתמש ישלח מייל ליותר ממשתמש "רגיש" אחד, אז בתאוריה הקמפיין, ימשיך לנצח, או לפחות עד שכל המשתמשים ה"רגישים" יקבלו את המייל. אפילו אם המייל לא מופץ לעיתים קרובות, המייל עדיין יועבר הרבה יותר פעמים מהמספר ההתחלתי אליו הוא הופץ. למשל, קמפיין שהתחיל בשליחה ל-100 משתמשים. אומנם לא כולם יעבירו את המייל, אבל חלקם יעשה זאת. החלק הזה ייבדק על ידי [[חקר שוק]]. נניח ש-80 העבירו הלאה לחבר אחד, במקרה הזה 80 אנשים יקבלו מייל "דור ראשון". גם אם הקמפיין ימשיך להידרדר בסדרה חשבונית עקבית, כלומר מ-80 ל-64, מ-64 ל-51 וכו', עדיין לבסוף שלחנו אותו ל-100 איש וראו אותו 457. כלומר, 357 איש קיבלו אותו ויראלית, וזה לא עלה מאום
שורה 24:
*תמורה עבור העברת [[מייל]] או עבור מסירה של כתובת מייל של חבר. מהלך זה יכול להגביר את ה[[הפצה]]. אם האדם אליו הופנה המייל צריך גם הוא להשתתף כדי שהאדם הראשון יזכה באפשרות טובה יותר לזכות, אז הסיכוי שהאדם שקיבל את המייל יעביר אותו הלאה גדולה מאוד
*[[פרסום]] חשאי- הודעה ויראלית מוצגת כמידע/פעילות/[[אקטואליה|חדשות]] בלי דרישה ברורה להעביר את זה הלאה. בפרסום כזה קשה בהתחלה לראות שיש כאן איזשהו [[שיווק]]. מאמץ הושקע כדי שהגילוי של האייטם ייראה ספונטני ולא רשמי ולעודד התנהגות כמו-טבעית. רמזים בעולם החיצוני כמו [[גראפיטי]] בערים עם מילות מפתח ויראליות, גורמות לאנשים לחפש את פיצוח המסתורין. באינטרנט קיים מספר רב של חומר מוזר ומבדר, ולכן זהו סוג השיווק הוויראלי שהכי קשה לאתר, במיוחד כשחברות מנסות לחקות את הסגנון והתוכן של אתרים חובבניים ותנועות מחתרתיות
*שיווק יוצר [[באזז]]- פרסומות ומיילים שיוצרים מחלוקת על ידי כך שהם מאתגרים את גבול הטעם הטוב. דיון בדבר המחלוקת נחשב כיוצר באזז ופרסום מפה לאוזן
*מאגר מידע שמנוהל על ידי המשתמש- משתמשים יוצרים ומנהלים את רשימת המכותבים של עצמם על ידי שימוש במאגר מידע שמסופק על ידי מישהו ברשת. על ידי הזמנה של אנשים אחרים להצטרף ל[[קהילה]] שלהם, משתמשים יוצרים שרשרת ויראלית של מכותבים שגדלה באופן טבעי ומעודדת אחרים להירשם גם כן. דוגמאות- אתרי היכרויות, אתרי ניהול מכותבים, ועוד מאגרים חברתיים כגון [[אתר אינטרנט|אתר]] חבר'ה
 
שורה 39:
*גודל- אם התוכן הוויראלי הוא [[קליפ]] [[וידאו]] הוא עלול להיות גדול מדי עבור השליחה והקבלה. עם זאת, טכנולוגיות חדשות מתגברות על הבעיה הזאת, בעוד חיבורי ה[[אינטרנט]] נהיים מהירים יותר ויותר, ותיבות הדואר הופכות גדולות יותר
*פורמט מדיה- קמפיין ויראלי לא יצליח אם התוכן הוא בפורמט שרוב האנשים לא משתמשים בו. למשל אם הם צריכים תוכנה נדירה כדי לפתוח את הקובץ המצורף
*צירוף קובץ- במשרדי חברות רבים תוכנות ה[[אנטי-וירוס]] וה-[[חומת אש|firewall]] מונעים מאנשים לקבל את הקבצים המצורפים
*הפניה מסורבלת- כדי שקמפיין ויראלי יצליח הוא צריך להיות קל להפעלה. לדוגמה אם הקידום הוא על ידי משחק או תחרות, אז הבקשה להעברה הלאה צריכה להגיע ישר אחרי המשחק ולא כתנאי לשחק בו
*חבלה- קורה במיוחד במקרה של פרסום חשאי. הגילוי של עצם השיווק יכול לגרום לאותה רשת של אנשים להודיע על כך בתוכה על הזיוף ולקדם סוג של חרם לא פורמלי על החברה או ה[[מוצר]]