יהדות מרוקו – הבדלי גרסאות

כבר במהלך גל פרעות זה כוחות הצבא הצרפתיים שכבר נכחו במרוקו היו אלה שלרוב הגנו על היהודים. על רקע זה, היהודים על פי רוב שמחו מהפיכתה של מרוקו בשנת [[1912]] ל[[מדינת חסות]] של [[צרפת]], כחלק מ[[הסכם פאס]], והכנסת צפון מרוקו (פחות מ-10 אחוז מהמדינה) [[מרוקו הספרדית|תחת חסות ספרדית]]. תחת שליטתן הישירה של צרפת וספרד על מרוקו, היהודים לרוב נהנו מהגנה וביטחון רבים יותר מאשר לפני התקופה הקולוניאלית. במהלך תקופה זאת החיים היהודיים במרוקו חוו תמורות משמעותיות בתחום התרבות, כלכלה, מעמד משפטי ואף השפה. עם זאת, תקופת הפרוטקטורט הצרפתי החלה עם מאורע קשה עבור היהודים; כשבועיים בלבד אחרי תחילת הפרוטקטורט האוכלוסייה המוסלמית מרדה כנגדו בעיר [[פאס]], מה שמהר מאוד נהפך ל[[פוגרום]] ביהודי ה[[מלאח]] של העיר שמנו אז כ-12,000 איש. במהלך [[פרעות פאס (1912)|הפרעות]] (שכונו [[התריתל]]) רכוש רב הועלה באש או נבזז ו-51 יהודים נהרגו.{{הערה|[http://www.bh.org.il/he/הקהילה-היהודית-בפז-מרוקו/ הקהילה היהודית בפאס, מרוקו] באתר "בית התפוצות".}} ביקורת רבה הוטחה בשלטונות הצרפתיים על כך שהם אספו את הנשק שהיה ליהודים במלאח רק זמן קצר לפני כן ובכך מנעו כל אפשרות ל[[הגנה עצמית]]. לעומת זאת בהמשך ימיו השלטון הצרפתי הצליח בדרך כלל למנוע פרעות כנגד היהודים, ועל אף שהיהודים במרוקו תחת השלטון ה[[קולוניאליזם|קולוניאלי]] לא זכו לזכויות והגנה כפי שזכו להן היהודים ב[[אלג'יריה]] ו[[תוניסיה]], בכל זאת היה שיפור לטובה במצב היהודים עד פרוץ [[מלחמת העולם השנייה]].

[[קובץ:Mellah Meknes 9.jpg|ממוזער|ימין|ה[[מלאח]] (רובע יהודי) בעיר [[מקנס]]]]

[[קובץ:Fes coffee place in the mellah.jpg|ממוזער|בית קפה יהודי בפאס (1912)]]

האליטה היהודית במרוקו במהלך תקופת החסות הצרפתית נקטה במדיניות פרו-צרפתית. היהודים על פי רוב נרתעו מלקחת חלק במאבק הלאומי המרוקאי כנגד השלטון הצרפתי. ארגון [[כל ישראל חברים|כי"ח]] ורבים מחברי האליטה ניסו אף לשדל את השלטונות הצרפתיים להעניק [[אזרחות]] ליהודי מרוקו על בסיס המודל של [[יהדות אלג'יריה]]. עם זאת, הכוונות של [[צרפת]] בנוגע למרוקו היו שמרניות, והשלטונות הצרפתיים במדינה דגלו במובנים רבים בהמשכיות של הסדר הישן ששרר במרוקו.{{הערה|1=[http://lib.cet.ac.il/pages/item.asp?item=15689 היהודים במרוקו בתקופה הקולוניאלית: היהודים והשלטון] מאת פרופ' ירון צור.}}