עזרא נשרי – הבדלי גרסאות

בשנת 2008, לאחר שפרש מעבודתו ב"רפאל", החל נשרי את מחקרו לתואר שני בהיסטוריה, בנושא "הגורם הבריטי בארץ ישראל", בהנחיית פרופ' [[מאיר זמיר]] מ[[אוניברסיטת בן-גוריון]], אליו חבר לאחר שקרא מאמרים שפרסם זמיר בנושא הבריטים במזרח התיכון. בהמשך עבר להנחייתו של פרופ' [[טוביה פרילינג]] ובשנת 2012 כתב תזה בשם: "תוכנית קלייטון – קנוניה בריטית לסיכול הקמת מדינה יהודית?".

 

 

 

לפי המקורות הבריטיים, ההנהגה הבריטית הבכירה ב[[לונדון]] קבעה את מועד סיום פינוי הכוחות הבריטיים מ[[ארץ-ישראל]], הקדימה אותו, וחזרה שוב למועד המקורי על-פי צורכי תוכניות הפלישה שהשתנו בהתאם לשינויי הנסיבות בשטח. כלומר שההחלטות בלונדון בוצעו מתוך קשר ישיר בין תכנון תזמון תוכניות הפלישה לתכנון תזמון הפינוי הבריטי.{{הערה|ראו: [https://www.idf.il/אתרים/מערכות/בין-המערכות/מערכות-הגנה-עזרא-נשרי/ ההגנה מול "הסוס הטרויאני הבריטי" במלחמת העצמאות], באתר "בין המערכות", 15 ביוני 2020}} ומכאן, ומההיבט הרחב של הדחיפה הבריטית של פלישת מדינות ערב, נובע שם ספרו של נשרי "הסוס הטרויאני הבריטי במלחמת השחרור הישראלית".

 

בעבודתו טען נגד הקביעות שהעלו [[ההיסטוריונים החדשים]], [[אבי שליים]], [[אילן פפה]], ו[[יוג'ין רוגאן]], בנושא מלחמת העצמאות. בדוקטורט ובספרים שכתב טען שקיימים ב"ההיסטוריה הישראלית החדשה" שנכתבה בבריטניה סילופים והטיות. לדברי נשרי, בהיותה של מלחמת העצמאות במידה רבה ביותר מלחמה נגד בריטניה כמעצמה קולוניאלית הגמונית במזרח התיכון, שהפעילה את מדינות ערב כשליחותיה, יש לקרוא למלחמת 1948 בשם "מלחמת השחרור".

 

===ספרו===